מ"ג דברים לב כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · לב · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר
פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ  פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה
וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אִלּוּ לָא פוֹן רוּגְזָא דְּשָׂנְאָה כְּנִישׁ דִּלְמָא יִתְרָרַב בְּעֵיל דְּבָבָא דִּלְמָא יֵימְרוּן יְדַנָא תְּקֵיפַת לַנָא וְלָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוָת כָּל דָּא׃
ירושלמי (יונתן):
אִלוּלָפוֹן רוּגְזָא דְסַנָאָה דְחִיל דִלְמָא יִתְרַבְרְבוּן לְקִיבְלֵי מְעִיקֵיהוֹן דִלְמָא יֵימְרוּן יְדֵינָן מִתְפַּרְעוּן לָן מִבַּעֲלֵי דְבָבֵינָן וְלָא מִן קֳדָם יְיָ אִתְגַזָרַת כָּל דָא:
ירושלמי (קטעים):
אִלוּלֵי כַּעֲסָא דְסַנָאָה יִתְקַף דְלָא יִתְגַבְּרִין עֲלֵיהוֹן בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּדְלָא יֵימְרוּן יְדֵנָן אִתְפַּרְעָן לָן מִן בַּעֲלֵי דְבָבֵינָן וְלָא מִן קֳדָם יְיָ אִתְעֲבָדַת הָדָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לולי כעס אויב אגור" - אם לא שכעס אויב כנוס עליהם להשחיתם ואם יוכל להם וישחיתם יתלה הגדולה בו ובאלהיו ולא יתלה הגדולה בי וזהו שנאמר פן ינכרו צרימו ינכרו הדבר לתלות גבורתו בעבודת כוכבים שאין הגדולה שלו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר – אִם לֹא שֶׁכַּעַס אוֹיֵב כָּנוּס עֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִיתָם, וְאִם יוּכַל לָהֶם וְיַשְׁחִיתֵם – יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בּוֹ וּבֵאלֹהָיו וְלֹא יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בִּי. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, יְנַכְּרוּ הַדָּבָר לִתְלוֹת גְּבוּרָתוֹ בְּנָכְרִי, שֶׁאֵין הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ; פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְגוֹמֵר. כִּי אוֹתוֹ גּוֹיאוֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה; שֶׁאִלּוּ הָיוּ חֲכָמִים, יַשְׂכִּילוּ זֹאת, אֵיכָה יִרְדֹּף וְגוֹמֵר.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לולי כעס אויב אגור. כלומר לולי שאני מפחד מכעס אויב, מלשון (דברים א) לא תגורו מפני איש. ובאור פעל כל זאת, על השפטים.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לולי כעס אויב אגור" שמתוך כעס שיכעסו על אותם השרידים יש לחוש:

" פן יאמרו" לאותם השרידים: " ידנו רמה" להכחיד את ישראל מגוי ונשארתם מתי מספר:

" ולא ה' פעל כל זאת" שתחשבו להמלט על ידו. אבל בחיות ישראל רבים ונפוצים בארצות רבה לא יעלה על לב להשתדל בזה כאמרם מאי דכתיב צדקות פרזונו בישראל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרם:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לולי כעס אויב וגו'. פירוש שכמה וכמה הכעסות הכעיסוני אויביהם והוא אומרו אגור מלשון (משלי ו', ח') אגרה בקציר שאגור הוא כעסו של אויב ועומדים הם לכליון, וכשיראו שהשבתי שם ישראל ח"ו ינכרו צרימו פירוש יחשבו כי ישראל אמונתם נכריה ולא צדיק ויתחזק דבר אמת לשקר ח"ו, ועוד חושש פן יאמרו ידינו רמה פירוש מלבד שיכחישו אמונת ישראל ודתם יוסיפו לחטוא לומר שאמונתם אמונה ראויה, והוא אומרו פן יאמרו ידינו רמה וטובתם ושלותם לא מה' היא אלא מעבודה זרה אשר הם עובדים:


והוא אומרו ולא ה' פעל כל זאת פירוש כל טובתם והצלחתם, והראיה שלא עשו ישראל דבר רע מה שהם אינם עושים ויותר מהמה והם משלו בהם ויאבדום:


או ירצה שכל הפעולה הזאת שעשו השחתה גדולה בישראל והשביתו מאנוש זכרם יאמרו שלא עשה כל זה ה' אלא בצירוף כח ורצון עבודת ע"ז שהיא השליטתם עליהם:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם רע.

ד"א לולי - ויאמר להשמידם לולא משה בחירו

לולי כעס אויב אגור - מי גרם להם ליפרע מאלו? כעס של אומות שהיה כנוס לתוך מעיהם:

אגור. אין אגור אלא כנוס, שנאמר משלי ל דברי אגור בן יקא, ואומ' תהלים נה טז ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם:

פן ינכרו צרימו - בשעת צרתם של ישראל אומות העולם מנכרים אותם, ועושים אותם כאלו אין מכירים אותם בעולם. וכן מצינו, כשביקשו ישראל לברוח כלפי צפון היו מסגירים אותם, כענין שנאמ' עמוס א כה אמר ה' על שלשה פשעי צור. ביקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירים אותן, שנ' כה אמר ה' על ג' פשעי עזה. בקשו לברוח כלפי מזרח והיו מסגירים אותם שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק. בקשו לברוח כלפי מערב והיו מסגירים אותם שנ' משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דדנים.

ובשעת טובתם של ישראל אומות העולם מכחשים להם ועושים אותם כאלו הם אחין, וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך וכן חירם אמר לשלמה מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי. לא כמות שאמרו אותם השוטים הלא בחזקנו לקחנו לו קרנים:

<< · מ"ג דברים · לב · כז · >>