מ"ג דברים יז יט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹ֠ר אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְהֵי עִמֵּיהּ וִיהֵי קָרֵי בֵיהּ כָּל יוֹמֵי חַיּוֹהִי בְּדִיל דְּיֵילַף לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהֵיהּ לְמִטַּר יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא וְיָת קְיָמַיָּא הָאִלֵּין לְמֶעֱבַדְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְהֵי גַבֵּיהּ וִיהֵי קָרֵי בֵּיהּ כָּל יוֹמֵי חַייוֹי מִן בִּגְלַל דְּיַלִּיף לְמִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהֵיהּ לְמִנְטַל יַת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא הָדָא וְיַת כָּל קְיָימַיָא הָאִלֵּין לְמֶעֱבַדְהוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיתה עמו . מכאן אמרו (סנהדרין כא), המלך יוצא למלחמה והיא עמו, יושב בדין והיא אצלו, מיסב והיא כנגדו (שנאמר והיתה עמו ).
וקרא בו כל ימי חייו . ימי חייו - הימים, כל ימי חייו - הלילות.
לח.
למען ילמד ליראה את ה' א-להיו . מלמד (שהמורא מביא לידי מקרא, מקרא מביא לידי תרגום, תרגום מביא לידי משנה, משנה מביא לידי תלמוד, תלמוד מביא לידי מעשה,מעשה מביא לידי יראה.) [שהתלמוד מביא לידי יראה, יראה מביא לידי שמירה שמירה מביא לידי מעשה]. לפי שמצינו ששוה הדיוט למלך בדברי תורה. יכול ישוה לו בדברים אחרים? ת"ל לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה [ לעשותם, לבלתי רום לבבו מאחיו ]. לדברי תורה שוה לו, ואין שוה לו לדברים אחרים.
מכאן אמרו, (סנהדרין כ) "מלך פורץ לעשות לו דרך, ואין ממחים בידו; להרחיב לו אסרטיאות, ואין ממחים בידו". (סנהדרין כ וש"נ) דרך המלך אין לו שיעור, וכל העם בוזזים ונותנים לפניו, והוא נוטל חלק בראש.
לבלתי רום לבבו מאחיו . ולא משל (הקדש) [הקודם].
ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל . שלא יסור מן המצוה ימין ושמאל.
מלבי"ם - התורה והמצוה
לז.
והיתה עמו . מוסב על התורה. וקרא בו . מוסב על הספר. שבמעמדות שא"א שיקרא בו בספר, כמו בעת מלחמה ודין ואכילה, בכ"ז יהיה הספר עמו, והתורה עצמה. ר"ל עניניה לא ימושו מזכרונו, שזה מרמז במ"ש " והיתה " בלשון נקבה, על למודי התורה.
ושיהיה גם הספר עמו, מרמז במלת עמו . שהתורה ולמודיו הם בלבו, לא עמו.
ובעתות הפנאי - וקרא בו בספר, וזה יהיה כל ימי חייו . ר"ל, משך זמנו בתבל.
וכבר בארתי בפי' ראה קעד ע"ש, למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך . איך ממלת " כל ימי ", מבואר גם בלילות.
לח.
למען ילמד ליראה את ה' . מבואר שיראת ה' נסבבת מלמוד התורה, שעל ידה יודע לו גדולתו של יוצר בראשית, וטובו וחסדו והשגחתו עליו, וישוה ה' לנגדו תמיד. ועי"כ יירא מהמלך הגדול, הצופה עליו תמיד ורואה במעשיו. וז"ש בסנהדרין כב "אותה שנכנסת ויוצאת עמו, עושה כמין קמיע, ותולה בזרועו. שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד ".
וזה מביא לידי יראה מה' העומד נגדו תמיד. וכמו שכתבתי בפ’ עקב על פסוק מה ה' א-להיך שואל מעמך כי אם ליראה . ויראה זו מביא לידי שמירה, שישמר מעבור על מצות לא תעשה מיראת ה'. ומן השמירה בא לידי עשיה של מצות עשה, כמ"ש " ליראה ", " לשמור ", " לעשותם ".
ומפרש מ"ש לבלתי רום לבבו מאחיו , היינו שבעניני שמירת התורה לא ירום לבבו, והוא שוה בזה ככל אחיו, ואין הבדל בזה בין המלך ויתר אחיו. ודוק מינה, שרק בעניני שמירת חוקי התורה הוא שוה לאחיו, אבל בענינים שהם מחוקי המלוכה - ירום לבבו מאחיו, שפורץ לו דרך וכו'. וכן ביתר משפטי המלוכה שמשונים מדיני התורה.
וזה שסיים " לבלתי רום לבבו מאחיו ולא משל הקודם" (כצ"ל), דהיינו בדברים שנאמר קודם לכן (מ"ש "מכאן אמרו מלך פורץ וכו'“), אינו שוה לאחיו. וז"ש ולבלתי סור מן המצוה , ר"ל בזה לא ירום לבבו מאחיו, שלא יסור מן המצוה ימין ושמאל, בזה שוה לכל אדם.
ובגי' הגר"א " לבלתי סור מן המצוה - אפי' מצוה קלה של נביא"
ימין ושמאל . אפי' אומר על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל ימין.