מ"ג בראשית כב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤שׇׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתָב אַבְרָהָם לְוָת עוּלֵימוֹהִי וְקָמוּ וַאֲזַלוּ כַּחְדָּא לִבְאֵר שָׁבַע וִיתֵיב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְבָרוּ מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יַת יִצְחָק וְאוֹבִלוֹהִי לְבֵי מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא וַהֲוָה תַּמָן תְּלַת שְׁנִין וּבְהַהוּא יוֹמָא תַב אַבְרָהָם לְוַת עוּלֵמוֹי וְקָמוּ וַאֲזָלוּ כַּחֲדָא לְבֵירָא דְשָׁבַע וְיָתֵיב אַבְרָהָם בְּבֵירָא דְשָׁבַע:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישב אברהם בבאר שבע" - לא ישיבה ממש שהרי בחברון היה יושב י"ב שנים לפני עקידתו של יצחק יצא מבאר שבע והלך לו לחברון כמו שנאמר ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים מרובים משל חברון הראשונים והם כ"ו שנה כמו שפירשנו למעלה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע – לֹא יְשִׁיבָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּחֶבְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים לִפְנֵי עֲקֵידָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לוֹ לְחֶבְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כא,לד): "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" – מְרֻבִּים מִשֶּׁל חֶבְרוֹן הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה (רש"י לעיל כא,לד).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וישב אברהם — ולא הזכיר יצחק, כי הוא ברשותו. והאומר ששחטו ועזבו ואחר כך חיה, אמר הפך הכתוב:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יט) "וישב אברהם." לפי הפשט ישב אברהם בעת ההיא בבאר שבע שהיתה שייכה אז לארץ פלשתים כדעת רש"י, והגם שאח"כ היתה בנחלת שמעון, אז משלו פלשתים שם כי הוא קרוב לארץ פלשתים, ושרה ישבה בעת ההיא בחברון, ובשוב אברהם מן העקדה שלח את יצחק לחברון לבשר לאמו כי חי הוא ועמד בנסיון, וע"כ כתיב וישב אברהם לבדו, והם הלכו לבאר שבע ויצחק הלך לחברון, וע"כ לא נזכר שיצחק בא לספוד לשרה כי היה שם בחברון:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הנה אמרו רבותינו ז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק לא) כי יש אמרו כי יצחק הלך לגן עדן להתרפאת מאשר היחלה הסכין לחתוך

בו, ויש אמרו למקום אחר. ובזה נבא אל הענין והוא כי הלא כתבנו למעלה כי אברהם בטח בה', ישוב עליהם עם יצחק, כאומרו ונשובה אליכם ולא אמר ואשובה. ועל כן אמר בלבו הנה אמרתי להם שנשוב שנינו. והנה אם ישוב עמי הלא יאמרו לא על חנם אמר ונשובה לשון רבים, כי אם שמאז היה זה בדעתו מורה כי ילך לשוחטו, אך לא כן לבו רק להשיבו עמו, כאשר אמר, והנה כן עשה. על כן "וישב אברהם אל נעריו" הוא לבדו, ולא יצחק עמו, עד שובו ממקום שהלך להרפא, ואז ידעו כי התחיל לשוחטו כי הנה בא מהתרפא מהשחיטה:

ואחרי כן אמר אם אלך לי אל חברון כי שם ביתו, הלא שם שרה ותשאל מה היה לנער ויוכרח לספר הענין ותתפעל ותמות. כאשר על ידי זולתו, שאפילו באמור אליה שלא נשחט אלא שכמעט כפשע היה בינו ובין המות פרחה נשמתה. על כן חש אברהם פן יהיה הוא גורם מיתתה שתהיה על ידו על כן "וילכו וכו'. וישב אברהם בבאר שבע" ישיבת קבע עד יראה מה תהיה משרה כי תדע על ידי אחר. ויהי לה כן שמתה. ואם נדקדק אומרו "וישב אברהם" ולא נאמר וישב בבאר שבע. כי בזה רמז מי היו המגידים לשרה, באמור, שעם לכתם יחד, אברהם לבדו ישב בבאר שבע, כלומר אך הם הלכו חברונה להגיד לה,

שעל ידי כן מתה, ואחרי כן ויבא אברהם לספוד לשרה כי מתה:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וישב אברהם אל נעריו. ויצחק היכן היה? שלחו אצל שם, ללמוד ממנו תורה. משל לאשה שהעשירה מפילכה, אמרה: הואיל ומן הפלך הזה נתעשרתי, עוד אינו זז מתחת ידי לעולם. ר' יוסי בר חנינא אמר: שלחו בלילה מפני עין הרע שלא ישלוט בו, שמשעה שעלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש לא הוזכרו עוד להיכן הלכו. ר' אלעזר אומר: ברוק מתו, שהיו אומות העולם רוקקים בהם ואומרים: יש לכם אלוה כזה ואתם עובדים עבודה זרה? ר' יוסי בר חנינא אמר: בעין מתו. ר' יהושע בן לוי אמר: שינו מקום והלכו להם אצל יהושע בן יהוצדק ללמוד תורה, הדא הוא דכתיב: "שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה", על מנת כן ירדו לתוך כבשן האש, על מנת שיעשה להם מופת: