מ"ג איוב יב טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִ֭מּוֹ עֹ֣ז וְתוּשִׁיָּ֑ה
ל֗֝וֹ שֹׁגֵ֥ג וּמַשְׁגֶּֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עמו עוז" - בידו החוזק והתשות את מי לחזק ואת מי להתיש כח זרועו
"לו שוגג" - יודע הוא שגגת האדם עם כי לא ידע האדם בנפשו
"ומשגה" - יודע הוא הדבר אשר האדם משגה בו את הזולת עם כי לא ידעו הזולתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תושיה". כבר התבאר שיורה לרוב על מעשה העשו עפ"י חקי החכמה, "שוגג, ומשגה", השגגה היא במעשה והשגיאה היא בעיון, כמ"ש בהבדל בין שגג ובין שגה בם התו"ה (ויקרא ס' רמ"ג), ר"ל לו מיוחס השגגה המעשיית והשגיאה העיונית, כי ע"י שעמו עז, לו (מיוחס) השוגג, וע"י שעמו תושיה שהם המעשים שמוצאם מעומק החכמה והשכל, א"כ הוא הוא המשגה, ומלת משגה פעל יוצא, כמו משגה עור בדרך: