לשון חכמים/חלק א/לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לימוד לט״ו בשבט[עריכה]

בט״ו בשבט ראש השנה לאילנות על כן טוב ונכון לומר ביום ט״ו בשבט בשחרית פסוקים אלו ובקשה זו וידוע הוא שיש קבלה אצל חכמי אשכנז ז״ל שצריך לבקש ביום ט״ו שבט בפרטות על האתרוג שיזדמן לישראל אתרוג טוב.

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה־נָא הַיּוֹם הַזֶּה לָאִילָן הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה־נָא הַיּוֹם הַזֶּה לָאִילָן הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָנָּא יְהֹוָה הַרְוִיחָה־נָא הַיּוֹם הַזֶּה לָאִילָן הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָנָּא יְהֹוָה הֵטִיבָה־נָא הַיּוֹם הַזֶּה לָאִילָן הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָנָּא יְהֹוָה בָּרֵךְ־נָא הַיּוֹם הַזֶּה לָאִילָן הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

אֵל נָא, פְּצֵה שָׁנָה זוֹ מִשָּׁמִיר וָשָׁיִת, וּבָרֵךְ עֵץ שֶׁמֶן וְזַיִת. אֵל נָא, בְּמָטָר רָוֶה חַרְבוֹנֵי יְשִׁימוֹן, וּבָרֵךְ גֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן. אֵל נָא, רוֹמֵם עֲצַת עוֹלְלֵי טִפּוּחִים, וּבָרֵךְ אֱגוֹז וְתָמָר וְתַפּוּחִים. אֵל נָא, צִדְקֶךָ מֵעַמְּךָ בַּל יִפָּסֵק, וּבָרֵךְ חָרוּב וקְרוּסְטֵמַל וַאֲפַרְסֵק. אֵל נָא, חָלֶץ קְהִלָּה אֲשֶׁר אֵלֶיךָ תַּעֲרֹג, וּבָרֵךְ הַתּוּת וְהָאֱגוֹז וְהָאֶתְרוֹג.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ כֹּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם, וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכֹּל מוּם. וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בֶחָג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּשִּׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ כֹּל מִינֵי הָאִילָנוֹת, וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים. וּתְבָרֵךְ אֶת הַגְּפָנִים, שֶׁיּוֹצִיאוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָּמִים טוֹבִים. וְיִתְקַיֵּם בָּֽנוּ וּבְכָל־יִשְׂרָאֵל אָחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשְׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃ (ויאמר) בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה יאהדונהי צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

שיר לט״ו בשבט סימן אבר״ך י״ה חזק

אז ירנן עץ היערים. לפני אל אדיר אדירים. יעיר זמירות ושירים. אשיר שיר חדש. יתפאר אל חי צורינו ושמו יתקדש.

ברוך אל שוכן ערבות. הבורא נפשות רבות. ובורא אילנות טובות. אשיר שיר חדש. יתפאר אל חי צורינו ושמו יתקדש.

רם אל בשמי מעונים. ברוך מברך השנים. מצמיח ענבי גפנים. אשיר שיר חדש. יתפאר אל חי צורינו ושמו יתקדש.

כבודו אל באורים. הגדיל ענפים וזמירים וברא זיתים ותמרים. אשיר שיר חדש. יתפאר אל חי צורינו ושמו יתקדש.

יתברך חי דר מעונה. מצמיח פרי תאנה. נודה לו בשיר ורננה. אשיר שיר חדש. יתפאר אל חי צורינו ושמו יתקדש.

הללו אל חי בזמירות המגדיל על מי נהרות. רימונים ומיני פירות. אשיר שיר חדש. יתפאר אל חי צורינו ושמו יתקדש.

חזקו לבבות שובבות. שמחו בנים עם האבות. כה נזכה לשנים רבות. אשיר נשיר חדש. יתפאר אל חי צורינו ושמו יתקדש.