לשון חכמים/חלק א/יט

בקשה לסעודת ערב יום הכפורים בבקר

בתשעה לחודש תשרי שהוא ערב יוה״כ יזהר לומר קודם הסעודה של הבוקר ושל סעודת המפסקת כל הבקשות השייכים לסעודה אשר הבאתים לעיל בתחלת הספר הזה ואחריהם יוסיף לומר בקשה זו.

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרינִי מוּכָן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם תְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, וַהֲרֵינִי מוּכָן לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת רָחֵל אִמֵּנוּ עֲקֶרֶת הַבַּיִת גַּם בִּיסוֹד וּמַלְכוּת שֶׁבָּהּ הַשַּׁיָּכִים לְיוֹם מָחָר שֶׁהוּא יוֹם עֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הַגּוּפָנִית. וְעַל יְדֵי כֵן תַּעֲלֶה בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי שֶׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים לִזּוֹן מֵחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁהֵם קוֹלוֹת מַיִם רַבִּים מִנְּהַר פְּרָת בִּינָה הָעֶלְיוֹנָה הַנִּמְשָׁכִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן. וְגַם אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ נִתְעַנֶּה בְּעֶזְרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים. וְנִתְפַּלֵּל חֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת וּנְקַבֵּל הֶאָרָה וְשֶׁפַע מִן מָזוֹן שֶׁלָּהּ הַפְּנִימִי. וְכַכָּתוּב כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה האָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִי־יְהֹוָ֖ה יאהדונהי יִחְיֶ֥ה הָאָדָם. וְנֶאֱמַר שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכם׃

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ וַהֲכָנָה לַעֲשׂוֹת כָּל־הַתִּקּוּן הָרָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם שֶׁהוּא תְּשִׁיעִי וּלְצֹרֶךְ מָחָר שֶׁהוּא יוֹם עֲשִׂירִי וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנְנוּ בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֹּאכַל וְנִשְׁתֶּה בַּיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל־הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְוֹת שֶׁבָּהֶם. עׇזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

רִבּוֹן עַלְמָא אֲנַן בָּעֵינָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בִּיקָרָךְ. יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ לְמֵיהַב לָן חֵילָא לְאִתְעֲרָא בִּיקָרָךְ וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ וּלְסַדְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְאַף עַל גַּב דְּלֵית אֲנַן יָדְעֵי לְשַׁוָּאָה רְעוּתָא וְלִבָּא לְתַּקָנָא כֹּלָּא יְהֵא רַעֲוָא קָמָּךְ דְּתִתְרָעֵי בְּעוֹבָדָא דִּילָן וְתַתְקִין תִּקונָא דִּלְעֵילָּא כִּדְקָא יָאוּת. וּתְחַשֵּׁב לָן כְּאִלּוּ אִשְׁתַּדַּלְנָא בִּיקָרָךְ כִּרְעוּתָךְ לְסַדְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעַל דָּא צַלֵּי דָּוִד עַבְדָּךְ וְאָמַר. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ ומַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנהוּ: יִ֥הְוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה יאהדונהי צוּרִ֥י וְגֹאֲלי׃