לשון חכמים/חלק א/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סדר הלימוד לסעודת א׳ ליל שבת קודש[עריכה]

בליל שב״ק כשיבא האדם לביתו יעשה הסדר של הקידוש והלימוד המתוקן על פי רבינו האר״י זלה״ה כאשר כתבתי בסה״ק בן איש חי פרשת בראשית בהל׳ שנה שניה תקחנו משם ויאירו עיניך, וכאן אוסיף להביא לשון זוה״ק המלוקט מכמה מקומות הראוי לאומרו בקידוש ליל שבת דבר בעתו מה טוב. ותאמר אותו אחר שתאמר לשון זוהר פרשת ויקהל המתחיל יומא דא מתעטרא וכו׳ וזה תוארו:

אתתקנו רתיכין קדישין, אתתקנו משריין לקדמות מאריכון יתער ויפוק לבושא דיקר דשבתא מסטרא דדרום ויתפרש על כל חילין ומשריין דלסטר ימינא ויתלבשן ביה. הא מטא עידנא דסלקא נקודה קדישא ונהורא נהיר ואתעטרא איהי באבהן, ואתחברת ואתאחדת בהו למהוי חד, ואקרי כלא שבת דאיהו רזא דתלת אבחן, דמתאחדן בבת יחידא ואיהי מתעטרא בהו ואינון בעלמא דאתי וכלא איהו חד, ודא איהו שבת ש׳ בת למהוי כלא חד, הא עידנא דנקודא קדישא סלקא ואתחזיאת ואתקשטת וכל חדוה אשתכח לעילא ותתא ועלמין כולהו בחדוה, ובהאי ליליא האי נקודה קדישא מתפשט נהורהא ופריש גדפוי על עלמא, וכל שולטנין אחרנין מתעברן ונטירו אשתכח על עלמא, ואתוסף רוח נשמתא בישראל על כל חד וחד ואתסחי ההוא בבוסמין דגנתא דעדן ונחית ושרא על עמא קדישא, וכד נחית ההוא רוחא קדישא נחתין עמיה לגו גנתא דעדן שתין רתיכין מתעטרן לשית סטרין, וכל רוחין ונשמתין דגנתא דעדן כולהו מתערי לההוא רוחא קדישא.

האי רוחא אתהני בהאי יומא קדישא מהנאותן דישראל ומענוגא דילהון ואצטריך למיהב ליה ענוגא במיכלא ובמשתייא תלת זמנין בתלת סעודתין דתלת דרגי מהימנותא והאי רוחא נטיל חדוה וענוגא באינון סעודתי דישראל.

האי רוחא אתהנייא כל שיתא יומין מרוחא עלאה דעתיקא דכל עתיקים וביומא דשבתא כיון דנחית ואתסחי בגנתא דעדן מליליא אתענג מענוגא דגופא בסעודתי דמהימנותא. ואתענג האי רוחא מעילא ותתא ואתרוי בכל סטרין בעטרא וענוגא דלעילא ותתא. וְעַל דָּא כְּתִיב וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת שבת דא הוא ההיא נקודה תתאה. אֶת הַשַּׁבָּת דא הוא האי רוחא.

כד אתוסף קדושן וברכן מלעילא על ההיא נקודא. אתנהיר כולא ואתעביד רוחא נהורא בכל סטרין אתפלג לעילא ונהיר. ואתפלג לתתא ונהיר. ודא הוא דִכְתִיב בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. חולק אחסנא אית לן כחדא. חולקא דלעילא אתעטר מענוגא דלתתא דאתהני בהני סעודתי. ועל דא אצטריך לענגא ליה במיכלא ובמשתייא בלבושי יקר ובחדות דכלא. וכך מתעטרא האי חולקא לתתא ואתנטיר כמה דאצטריך סלקא לעילא ואתחברת בההוא חולקא אחרא. והאי נקודה נטיל כולא מעילא ותתא ואתכלילת מכל סטרין.

שבת שלום אתה שלום וכל אשר לך שלום. בזכותך ה׳ יברך את עמו בשלום. להם ברית שלום ויתענגו על רוב שלום שבת שלום. אתה שלום וכל אשר לך שלום.

יהיה זריז ונשכר לומר נוסח ליקבה״ו קודם הקידוש

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְתָא לְקַדֵּשׁ אֶת־הַשַּׁבָּת, וּלְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְרַבָּנָן לְקַדֵּשׁ עַל־הַיָּֽיִן, כְּמוֹ שֶׁפֵּֽרְשֽׁוּ רַבּוֹתֵֽינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פָּסוּק זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃ זָכְרֵֽהוּ בִּדְבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עַל־הַיָּֽיִן. לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵֽלּוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מוּכָנִים לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין עַל־יְדֵי הֲכָנָה בְּסוֹד הַמַּעֲשֶׂה וַהֲכָנָה בְּסוֹד הַדִּבּוּר. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּֽנְנוּ בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּסוֹד הַמַּעֲשֶׂה וּבְסוֹד הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יִסְּדוּ לָֽנוּ עֲבָדֶֽיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּסֵֽדֶר הַקִּדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת, וְיַעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ קִדּוּשׁ זֶה עִם קִדּוּשֵׁי בָנֶֽיךָ הַיּֽוֹדְעִֽים וּמְכַוְּנִים כָּהֹֽגֶן. וְיִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע וּבְרָכָה רַבָּה בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע רַב לְנַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל־שַׁבְּתוֹת קָדְשֶֽׁךָ, כָּל־יְמֵי חַיֵּֽינוּ, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה. וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מוּכָנִים לְקַבֵּל עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיְּהֵא עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ, וְיִמָּשֵׁךְ לָֽנוּ וְלִנְשׁוֹתֵֽינוּ וּלְבָנֵֽינוּ וּבְנוֹתֵֽינוּ וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל שֶֽׁפַע שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד, וְרַחֲמִים, עַל־יְדֵי כ״ב צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר הֵם פְּתוּחִים וּמְרִיקִים שֶֽׁפַע וּבְרָכָה מִבְּרֵיכָה הָעֶלְיוֹנָה מֵרֹאשׁ כָּל־הַכְּתָרִים. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁבִּזְכוּת מִצְוַת מְזִיגַת כּוֹס הַיַּֽיִן שֶׁל הַקִּדּוּשׁ בְּמַֽיִם, מַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ, מֵעֹֽשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶֽיךָ, וּבִזְכוּת יַעֲקֹב תְּמִימֶֽךָ, אֲשֶׁר מִתֵּק הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, כַּכָּתוּב וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ דְּאַרְמֵי לֵיהּ מַיָּא בְּיֵינָא, כֵּן בְּרַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ יִתְמַתְּקוּ כָּל־הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִין וְגָמְלֵֽנוּ חֲסָדִים טוֹבִים:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁבִּזְכוּת מִצְוַת הַבְּרָכָה שֶׁל קִדּוּשׁ שַׁבָּת עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא, יִתְמַלְּאוּ אוֹתִיּוֹת כּוֹס שֶׁהֵם כָּ״ף וָא״ו סָֽמֶ״ךְ, שֶׁעוֹלִים מִסְפָּר הַבְּרָכָה, וְיִהְיוּ צִנּוֹרוֹת לְקַבֵּל לָֽנוּ שֶֽׁפַע הַבְּרָכָה מִן הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְיִתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ. וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהִים הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת־בֵּית עַבְדְּךָ וּמִבִּרְכָֽתְךָֽ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ ואח״כ יקדש

בתוך סעודה של ליל שבת יאמר פזמון זה בקול נעים עם פזמונים של שבת הנהוגים וידועים

עלי באר עלי באר פלגי מים פלגי מים

אגם מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

אוצר מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

באר מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

חבית מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

יאור מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

כלי מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

כוס המים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

מקור מים מלא מים, פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

מעין מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

מקוה מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

מוצא מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

נהר מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

צנור מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

שביל מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

תהום מים מלא מים. פלגי מים פלגי מים. עלי באר וכו׳

עלי באר עלי באר. פלגי מים פלגי מים.