כרתי/יורה דעה/צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בפ"ע כל שלא בישלו עם בשר הוי בפ"ע


בס' נגד כל הכחל דלא ידעינן כמה נפק מיני'


עם הכחל ובחתיכה שנתבשל בדמה דאין החתיכה מצטרף ובעינן ס' ואין חתיכה מצטרף תי' דבחלב דרבנן הקילו ועי' פלתי למ"ד דם שפירש ממקום למקום אסור בלא"ה לק"מ דגבי דם תיכף נאסרה חתיכה ולא תוכל להצטרף משא"כ בחלב עמ"ש פלתי


כבראשונה משמע דכחל מצטרף כמו בפ"א והקשה הפר"ח הא כחל עצמו אסור א"כ נ"נ ואיך יצרף הכחל לבטלו. ותי' כיון דלא הוי חלב שחוטה רק דרבנן לא החמירו והקילו בכל דוכתי' ויפה כתב בכוונת המחבר אבל לדינא העיקר כרמ"א


כמות שהי' כו' עמ"ש פלתי בביאור דברי הרמב"ם בדידי' משערין נ"ט וע"ש מ"ש בכחל עצמו אסור בטעמו של דבר


אם קרעו כו' עמ"ש פלתי בספק שיש בדברי הרמב"ם שהוא דעת מחבר אם בשלו לבדו בלי בשר אי צריך ג"כ ש"ו וטיחה בכותל והעליתי דצריך:


העליון מותר ואם תחובי' בשפוד בשוה שאין עליון או תחתון שניהם מותרי' ש"ך


גומות דכיון דנקרע א"כ אידך ה"ל שלא פירש וחלב שחוטה וכולי האי לא גזרו:


בכי האי גוונא אבל בשר בחלב שחוטה מע"ל אסור אף דהוה דרבנן דלא כט"ז ופר"ח:


ומותר למולחו וה"ה לבשלו רק ה"א למלחו מיגרע גרע דאין כאן מים המבטל חלב משא"כ בישול מי בישול מבטלי' קצת חלב הנבלע: