כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/הלילה השנים עשר (טשרניחובסקי)/מערכה רביעית/מחזה ג

מחזה ג

בגן אוליביה

[נכנס סבסטיאן]
 
סבסטיאן
הוּא הָאֲוִיר, וְהוּא גַם בְּרַק הַשֶּׁמֶשׁ.
פֹּה הַתַּכְשִׁיט – אֶרְאֶנּוּ אֲמַשְּׁשֶׁנּוּ.
וְאִם מִקְסַם הַפֶּלֶא יַכְתִּירֵנִי,
אֵין זֶה כָּל שִׁגָּעוֹן. אַיֵּה אַנְטוֹנִיוֹ?
בְּבֵית "הַפִּיל" אֲנִי לֹא מְצָאתִיהוּ,
אֲבָל הָיָה גַם שָׁם, וְגַם סִפְּרוּ לִי
בָּעִיר נָדַד בִּכְדֵי לִפְגֹּש אוֹתִי.
מַה לִּי יָקְרָה עַכְשָׁו זוֹ עֲצָתוֹ:
שִׂכְלִי לוֹ רִיב עִם כָּל חוּשַׁי, הַאִם
אֵין זוֹ טָעוּת, אֲבָל לֹא שִׁגָּעוֹן.
אַךְ שֶׁפַע זֶה אָשְׁרִי עוֹלֶה עַל כָּל
מֻשָּׂג, עַל כָּל מָשָׁל, עַד שֶׁמּוּכָן
אֲנִי וְלֹא אֶתֵּן אֵמוּן בְּעֵינַי,
וְעִם שִׂכְלִי אָרִיב, שֶׁהִיא רוֹצָה
בְּאַחֵר. וְאַאֲמִין שֶׁהִנְנִי מְטֹרָף,
אִם לֹא הַגְּבֶרֶת הִיא. וְאִלּוּ כָּךְ,
אֵיכָה תִשֹּר בָּעֲבֻדָּה בַּבַּיִת,
וַעֲסָקִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן לָהּ;
תִּנְהַג רַכּוֹת, מַצְנִיעָה וּבְטוּחָה.
עֵינַי רָאוּהָ. יֵשׁ פֹּה סוֹד, אָכֵן,
וְיֵשׁ טָעוּת. הִנֵּה הַגְּבֶרֶת – הִיא.
[נכנסים אוליביה וכומר]
אוליביה
נָא אַל תִּכְעַס, כִּי נֶחְפָּזָה אָנֹכִי.
אִם אַךְ תִּרְחַשׁ לִי טוֹב, אִתִּי תָבֹא
אֶל הַמִּקְדָשׁ הַזֶּה, בִּפְנֵי כֹהֵן
תִּשָּׁבַע לִי אֱמוּנִים, וּבְרִית עוֹלָם
תִּכְרֹת אִתִּי לְמַעַן יֵרָגַע
לִבִּי אֲשֶׁר מָנוֹחַ לֹא יֵדַע
מֻכֵּה קִנְאָה, מָלֵא סְפֵקוֹת בְּלִי דַּי.
הוּא יַצְפִּינֵהוּ עַד שֶׁלִּי תֹאמַר:
בָּאָה הָעֵת – וְיִגָּלֶה לַכֹּל,
וַחֲתֻנָּה נָחֹג וְכַיָּאֶה
לְבַת-מַעֲלָתִי. מַה בְּפִיךָ?
סבסטיאן
אֵלֵךְ אַחֲרֵי הָאִישׁ הַטּוֹב. וּשְׁבוּעָתִי
גַּם אֲקַיֵּם כָּל עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי.
אוליביה
אֲבָל נַהֲגֵנוּ, אַבָּא, נָא, וּבִרְכַּת-אֵל
תָּבֹא עַל כָּל אֲשֶׁר נֹאמַר נָחֵל.
[יוצאים כולם]