כל בו/קיז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · כל בו · קיז · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קיז[עריכה]

קיז. דין תקנות רבינו יעקב זצ״ל

באלה התקנות נועצו והסכימו וחתמו כל זקני טרויי״ש וחכמיה וכל סביבותיה וגדולי אליור״א וחכמי גבול ריי״ש ורבותינו שבפרי״ש ושכניהם וחכמי יועצי ליאו״ן וקרפנטר״א ולומברדיא״ה וחבל הים ואניוב ופייטי״ן וגדולי לותיר:

וזה תוכן הגזרות שגזרו גזרנו ונדינו והחרמנו על כל איש ואשה הקרובים או הרחוקים אשר יביא את חברו בדיני גוים או על ידי גוים הן שר הן מושל הן סרדיוט אם לא מדעת שניהם בפני עדים כשרים. ואם יתגלגל הדבר למלכות או לגוים ועל ידי כן יכופו חברו גזרנו ונדינו על אותו האיש עד יפצה חברו מידם וישקיט לו מן הגוים המסייעין אותו שלא יהא נזוק ומאויים ומאבד תביעתו או ממונו ושלא ירא מהם ויפצנו כפי שיאמרו לו שבעה טובי העיר ואם אינם בעירו יקח מהסמוכה שישנן שם. ואם הם יעותו משפט אינן טובי העיר ויתקנו על פי דייני אמת הסמוכים אליהם.

וגזרנו והחרמנו ונדינו שלא יאיים על שבעה טובי העיר על ידי גוים ויען וביען כי בעלי לשון הרע עושים במחשך מעשיהם גזרנו נדוי אף על ידי גלגול אם לא יפצוהו על פי טובי העיר. וגזרנו להשאל להם ביום ראשון שיוכל להשאל להם ולאלתר לפצותו ולהשיב הפסדו ככל אשר יאמרו אליו. וגזרנו שלא יהא אדם רשאי ליטול שררה על חברו על ידי מלך שר ושופט כדי לענוש ולקנוס ולכוף אותו בדברי הבאי ולא בדברי שמים.

והעובר על אחת מגזרותינו יהא בנדוי באלה ובשמתא ומוחרם. ויהיו כל ישראל מובדלין ממנו ופתו פת כותי ויינו יין נסך וספריו ספרי קוסמין כליו כלי חרש זוזיו זוזי מעילה והמדבר עמו יהא כמוהו ואם מדעת המלך או מיראת מושל ידבר איש עמו לפי שעה לא יחול עליו נדוי ובלבד שלא יערים ושלא ירבה שיחה עמו. וגם על המסרב לבא לבית דין ויש לו עדים בדבר אם יביאנו התובע בערכאות של גוים באותה תביעה לא יחול עליו נדוינו זה.

ומן התקנות כל הנושא אשה ומתה תוך שנתה בלא ולד קיימא שיחזיר כל הנדוניא והתכשיטין לנותני הנדוניא או ליורשין מה שישאר בידו שלא הוציא מה שיתעסק בקבורתה לפי כבודה ולפי רצונו יתעסק. ועוד זמן יום בית דין ישיב להם או יתבעוהו ועד אשר יתבעוהו לא תחול עליו הגזרה כי אם מיום התביעה.

ועוד גזרנו מן העתיד לגבות לא יתבע החתן לעולם אפי׳ מתה אחר שנת נשואין ואפילו ילדה. ודבר זה קבלנו עלינו כל בני ישראל וכו׳.

נשלמו התקנות האלו תהלה לאל. אודה אל כי הרחיב לבי ואגילה במנת חלקי תמיד אומר לפני חסדו נא משגבי צורי חזקי רש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חקי
דברי אלהים כפשיט נכון לפוצץ סלעים. יגזור ויקם באמרו טוב ואמת לעשות עם. נוצר בריתו וסר מן רשע וסר ממרעים. תרתי בפה סגור ולשון. המתק ניבך ושמור לבך ובעת רגז קולך אל תרם פי מענה רך ישיב חמה ולשון רכה תשבר גרם. בקש לשבתך כל מקום ומעלת גאוה. נאץ וסור ממנה כי מפני נדיב תאוה.