יריעות שלמה על רש"י/במדבר/כב
פסוק ד[עריכה]
בד"ה בעת כו' וליכא למימר שבלק כו' ובבמדבר רבה אית' בהדיא דצור היה בלק דכך איתא שם אמרה לו כך אמר אבא בלק כו' שמע מינ' שצור הוא בלק:
פסוק ה[עריכה]
מה שפירש"י מדברי רז"ל מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע כדי שלא ליתן פתחון פה כו' קשה אדרבה עכשיו יהיה להם פתחון פה שיאמרו נתת לנו נביא והטעה אותנו ואלמלא לא היה נביא לא היינו שומעין לו וי"ל דאין כאן פתחון פה שהרי לא הטעם בנביאות אלא בעצתו הטען ואדרבה אמ' להן שהקב"ה שונא זימה וא"כ מכ"ש שלא היה להם לשמוע להפקיר בנותיהן לזנות ודוק מהרש"ל:
פסוק כב[עריכה]
בד"ה ושני נעריו עמו כו' נ"ב עיין במה שכתבתי לעיל בפ' וירא מהרש"ל:
פסוק כו[עריכה]
מה שפירש"י מדברי רז"ל שהראה לו סימני אבות כו' נר' בעיני כי לאברהם אבינו לא נתן לו הקב"ה אלא ארץ הזאת כמו שכתי' לזרעך אתן את הארץ הזאת ליצחק הרחיב לו והציר לאומות ונתן לו הארצות האל ליעקב ופרצת וגו' והיא נחלה בלי מצרים ואין מקום לאומות אפי' בתפיסת היד בסי' המקומות שהראה לו וק"ל מהרש"ל:
פסוק מ[עריכה]
סד"ה בקר וצאן כו' נ"ב ויש טועין שפירשו משום דלא כתיב בקרא גבי זביחה או שחיטה כי אם צאן ובקר שינה הקרא ממשמעתו אלא שיהיה כפשוטו בקר א' וצאן א' ושכחו מה שכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך מהרש"ל: