ירושלמי ראש השנה דף יט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


גמרא  אמר ר' שמואל בר נחמן מפני מעשה שאירע פעם אחת נפלה הברה בעיר ובאו סרקיי' ונטלו' ונתקלקלו הלוים בשיר.  אמר רבי אחא בר פפא קומי ר' זעירא חברייא בעון קומי ר' שמואל בר נחמן בשם מן ר' אמר לה.  אמר לון דכוותכון דאית לכון רברבין סגין בשם ריב"ל א"ל ורבי לא מייתי לה טעם דהלכה.  דתני שירו של ה' היו אומרים (תהילים פח) הרנינו לאלהים עוזינו ובר"ה היו אומרים (שם) הסירותי מסבל שכמו.  חל יום טוב להיות בה' בשחרית היו אומרים הרנינו לאלהים עוזינו ובמנחה היו אומרים הסירותי מסבל שכמו אם באו מן המנחה ולמטן אומרים הרנינו לאלהים עוזינו נמצאו אומרים שיר וכופלין אותו.  רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן סבר עבר רובו של יום בקדושה.  אמר רבי חייה בר בא רבי יוחנן מפקד לאילין דכנישא דכיפרא סבין מטול ומיעול עד דו איממא ואתון מדכרין זמנו ועיבורו:

משנה אמר ר' יהושע בן קרחה ועוד זו התקין רבי יוחנן בן זכיי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד:

הלכה ה גמרא[עריכה]

גמרא כיני מתני' למקום הוועד של חודש:

משנה סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמם ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים דברי ר"י בן נורי:

הלכה ו גמרא[עריכה]

גמרא ביהודה נהגו כר"ע ובגליל כריב"ן עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא.

 

עין משפט

7 ד_ז מיי' פ"ו מהל' תמידין ומוספין הלכה ט':