ירושלמי קידושין ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק ד · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ח משנה[עריכה]

מי שנותן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקידשה אם שלו קדמו קידושיו קידושין ואם של שלוחו קדם קידושיו קידושין ואם אין ידוע שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין ואם של שלוחה קדמו קידושיו קידושין ואם אין ידוע שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס

הלכה ח גמרא[עריכה]

ולית הדא פליגא על ר יוחנן דרבי יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים פתר לה משום חומרא דעריות רבי יוסה בי רבי בון שמע לה מן דבתרה וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה ולית הדא פליגא על רבי יוחנן דר יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים פתר לה משום חומרא הוא בעריות