ירושלמי סוטה ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ד · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ב משנה[עריכה]

ואילו לא שותות ולא נוטלו כתובה האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה האומר איני שותה ואמר בעלה איני משקה <ושבעלה אינו רוצה להשקותה> ושבעלה בעלה בדרך נוטלת כתובתה ולא שותה מתו בעליהן עד שלא ישתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ובית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובה

הלכה ב גמרא[עריכה]

אמר רבי יאשיה סח לי זעירא משום אנשי ירושלים שלשה הן שאם בקשו למחול מוחלין להן ואילו הן סוטה ובן סורר ומורה וזקן ממרא כו