ירושלמי נדרים ו ג

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ו · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ג משנה

מן המליח אינו אסור אלא מן המליח של דג מליח שאיני טועם אסור בכל המלוחים דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים בין מלוחים בין תפילין בין חיים בין מבושלין ומותר בטרית טרופה ובציר הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרפוה ומותר בציר ובמורייס הנודר מטרית טרופה מותר בציר ובמורייס

הלכה ג גמרא

הוון בעי מימר מלוח לעולם הא לשעה לא אמר ר' יודן מן מה דתנינן הרי עלי כבשר מלוח וכיין נסך הדא אמרה מלוח לשעה מלוח הוא אי זהו מלוח לשעה כהדא דתני כיצד הוא עושה נותן האיברים ע"ג המלח והופכן אמר רבי אבא מרי שנייא היא שאם משהה הוא אותן הן נמלחין מן מה דאמר רבי חייה בר זבדא הנוטל זתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח ואוכל הדא אמרה מלוח לשעה מלוח הוא תני רבן שמעון בן אלעזר אומר אמר קונם דג שאיני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגים שאיני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים דגה שאיני טועם אינו אסור אלא בכלכיד אי זהו קטן ואי זהו גדול ייבא כיי דמר ר' זעירא כל נון דנא אכיל פחות מן ליטרא כילכוד אנא טעים והכא כן ומותר בטרית טרופה הא בשאינה טרופה אסור ר' ירמיה אמר זעירא בעי לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם לית אורחיה דבר נש מימר לחבריה זבין לי נון והוא זבין ליה כלכיד רבי אבין שמע ליה מן דבתרה הנודר מטרית טרופה מותר בציר ובמורייס הא בשאינה טרופה אסור רבי אמר ר' זעירא בעי ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר הילכו בנדרי' אחר לשון בני אדם לית אורחא דבר נשא מימר לחבריה זבון לי טרי והוא זבין ליה צחנא תמן קריין לטריתה צחנה