ירושלמי יומא ד ג
<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ד · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
דף כב עמוד א[עריכה]
מתניתין שחטו וקיבל במזרק את דמו נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש נטל את המחתה ועלה לראש המזבח ופנה גחלים אילך ואילך וחתה מן המעוכלות הפנימיות וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה:
גמרא כיני מתניתא על הרובד הרביעי שבעזרה תני שחט בחוץ חייב חפן בפנים פטור חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ונכנס בדמו עד שלא הקטיר נשפך הדם חתייה פסולה היא והוא צריך לחות כתחילה פסק עד שלא הקטיר נשפך הדם וספק משהקטיר נשפך הדם להביא פר אחר ולהיכנס בדמו אין את יכול שאני אומר עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא חתייה פסולה והוא צריך לחות כתחילה אין את יכול שאני אומר משהקטיר נשפך הדם והיא חתייה כשירה והוא עובר משם הכנסה יתירה ובטלו העבודות אשכחת אמר בטלו עבודות של אותו היום
דף כב עמוד ב[עריכה]
שחט ומת אחר מהו שיכנס בדמו רשב"ל אמר בפר אבל לא בדם ר' חנינה ור' יונתן תריהון אמרין אפי' בדם מילתיה דריב"ל אמר אפי' בדם דא"ר חנינה ר' בא בשם ר"י אפי' בדם ר"י בן לוי שאל חפן ומת מהו שיכנס בחפניו מה צריכא ליה בחפניו דכתיב ומלא חפניו ברם הכא לית כתיב בדמו פשיטא ליה אפי' בדם: