ירושלמי גיטין ז ד
<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ז · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ד משנה[עריכה]
זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והילך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט לא תתייחד עמו אלא בפני עדים אפילו עבד אפי שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בשפחתה ומה היא באותן הימים ר יהודה אומר כאשת איש לכל דבר ור יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת
הלכה ד גמרא[עריכה]
אכל גריסין לגסה כמי שמת מאותו חולי פונדקאות עצמן ולא עמד כמי שלא מת מאותו חולי אם מתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש אינו גט שלא מת מאותו החולי אם לא עמדתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש הרי זה גט שלא עמד מאותו החולי תני אף המסוכן אמר רבי יעקב בר אחא מעשה היה בהן שבעל מת שלא עמד מאותו החולי ועבד ושפחה נאמנין יודעין הן העדים שבשעה שנתייחדה עמו שהיה שם עבד ושפחה כהדא נתייחדה עמו בפני שנים צריכה הימינו גט שני באחד אינה צריכה ממנו גט שני באחד בשחרית ובאחד בין הערבים זה היה מעשה ושאל רבי אליעזר בן תרדיון לחכמים ואמרו אין זה יחוד נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילה ואין חוששין לה משום קידושין רבי יוסי בי רבי יהודה אומר אף חוששין לה משום קידושין רבי ירמיה פתר מתניתא נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילת זנות ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה לא נתייחדה עמו כדי בעילה אין חוששין לה משום כלום רבי יוסי בי רבי יהודה אומר אף חוששין משום קידושין בבעילה רבי יוסי פתר לה מתניתא נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילת זנות ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה לא נתייחדה עמו כדי בעילה אין חוששין לה משום קידושין בכסף רבי יוסי בי רבי יהודה אומר אף חוששין לה משום קידושין בכסף אמר רבי אבין אתיא דבית שמאי כרבנין ובית הלל כרבי יוסי בי רבי יהודה ליידא מילה רבי לעזר אומר ליורשה דתנינן תמן וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה אמר ר זעירא זאת אומרת שהיא כאשת איש לכל דבר מחלפה שיטתיה דרבי יודה תמן הוא אמר מיתה מצויה והכא הוא אמר אין מיתה מצויה תמן בציבור כאן ביחיד דתניא ר יהודה אומר לא היה שופר קינים בירושלים מפני התערובת שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מתות מעורבת בהן בעילתה מהו אית תניי תני בעילתה ברורה ואית תניי תני בעילתה ספק מאן דאמר בעילתה ברורה מביא אשם תלוי ומד"א בעילתה ספק מת פטור לא מת מביא חטאת