ירושלמי גיטין ו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ו · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ז משנה[עריכה]

אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי יאמרו לאחרים כתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר מאיר וזו הלכה שלח חנניה איש אונו מבית האסורין מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאחרים כתובו מפני שעשאן בית דין אמר רבי יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי צריך שילמדו ויכתבו ויתנו לה אמר לעשרה תנו גט לאשתי אחד כותב וב חותמין כולכם כתובו אחד כותב וכולן חותמין לפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל

הלכה ז גמרא[עריכה]

מתניתא דרבי מאיר מן דבתרה אמר לשלשה ואמר רב חסדא טעמא דרבי מאיר מה מצינו בכל מקום אחרים כותבין ובית דין חותמין והכא אחרים כותבין ובית דין מחתמין רבי הילל בר וולס בעא קומי רבי מה ראו לומר הלכה כר יוסי אמר ליה שלא ראיתיו רבי כד הוה בעי מקשייה על דרבי יוסי אמר אנן עליבייה מקשייא על דרבי יוסי שכשם לבין קדשי הקדשים לבין חולי חולין כך בין דורינו לדורו של רבי יוסי אמר רבי ישמעאל בי רבי יוסי כשם שבין זהב לעפר כך בין דורינו לדורו של אבא אמר לעשרה הוליכו את הגט הזה אחד מוליך על ידי כולן כולכם הוליכו כולם מוליכין ואחד נותן על ידי כולן לפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל רבי יוחנן בשם רבי אלעזר דמן רומא המונה כאומר כולכם