ירושלמי גיטין ה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ה · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ה משנה[עריכה]

המטמא והמדמע והמנסך אם שוגג פטור ואם מזיד חייב הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין

הלכה ה גמרא[עריכה]

ר יודן לא נחת לבית וועדא קם עם ר מנא אמר ליה מה חדתין יימרון אמר ליה כן א"ר יוסי המטמא אינו כעושה מעשה מן הדא תרומה וניטמאת אמר ליה תיפתר שניטמאת מאיליה ולית שמע מינה כלום דהיא מתניתא דן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי טימא את הטהור טיהר את הטמא דמר רב ירמיה בשם רב במגיעו לידו ושמואל אמר במגיעו לידו רבי יהודה בר אומר בדין היה אפילו שוגג שיהא חייב ולמה אמרו פטור כדי שיהא מודיע ורבי יוחנן אמר בדין היה שאפי במזיד יהא פטור ולמה אמרו חייב משום קנס חייליה דר יוחנן מן הדא המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב ואמר ר יוחנן ומשום קנס מתניתא מסייעא לר יוחנן הנותן עול על גבי פרתו של חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים עד כדון כסבור שהוא חולין היה יודע בה שהיא תרומה וכסבור שמותר לטמותה נישמעינה מן הדא הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין מה אנן קיימין אם כסבור בהן שהוא חולין ויש פיגול בחולין אלא כן אנן קיימין ביודע בהן שהן קודש וסבור לומר שמותר לפגל בקודש והכא ביודע שהיא תרומה וסבור לומר ומותר לטמותה רב הונא בשם רב והוא שעירב ניסך ועירבבה בתחילה והוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין התיב ר אבא הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית בתחילה והוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין מתיב ר יוסי הגע עצמך שהדליק גדישו של חבירו <ביום הכיפורים> בשבת בתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב ואמר רבי יוחנן משום קנס