ירושלמי בבא קמא ג ט
<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ג · הלכה ט | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ט משנה[עריכה]
שני שוורים תמים שחבלו זה בזה משלמין במותר חצי נזק. שניהם מועדין משלמין במותר נזק שלם אחד תם ואחד מועד. מועד בתם משלם במותר נזק שלם. תם במועד משלם במותר חצי נזק. וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמין במותר נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם. אדם בתם ותם באדם. אדם בתם משלם במותר נזק שלם ותם באדם משלם במותר חצי נזק. רבי עקיבה אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם. שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום נוטל את השור. שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום אמר רבי מאיר על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו. אמר לו רבי יהודה וכן הלכה קיימתה ומכרו את השור החי וחצו את כספו. ולא קיימתה וגם את המת יחצון ואי זה זה זה שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים. והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת. וזה נוטל חצי החי וחצי המת.
הלכה ט גמרא[עריכה]
שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום נוטל את השור שאין לו אלא חצי חבלו לפיכך אם מת השור או שהכחיש אין לו אלא אותו השור בלבד. שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים הכחישו חמשים זוז חזר האחרון וחבל בו ג' של זהב השני משלם לראשון חצי דינר זהב. שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים השביח והרי הוא יפה ארבע מאות שאילו לא נגחו היה יפה שמונה מאות זוז אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש אין לו אלא כשעת עמדתו בבית דין בלבד. א"ר לא כיני מתניתין השביח המזיק אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש אין לו אלא כשעת עמדתו בב"ד מ"ט דר"מ אמר קרא ומכרו את השור החי וחצו את כספו ומה מקיים ר' יהודה וגם את המת יחצון מיכן שזה מפסיד חצי נזק וזה מפסיד חצי נזק: