יפה תואר על בראשית רבה/עח/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מה פני אלהים דין כו'. כי הנותן מתנה לאחר הוא מג' סבות. הא' אם המקבל נצרך לזה. הב' לדרך פיוס ועונש על חטא שחטא נגדו. הג' הוא דרך הכנעה ע"ד מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. ולפי שעשו דחה את המנחה מפניו כי יש לי רב וסרה הסבה הראשונה. אמר לו כי בשביל שתי סבות האחרונות יקבל. האחת מה פני אלהים דין וכו' שהוא מכיר שהיה לו דין עליו וחפץ לפייסו. וגם מה פני אלהים ולא יראו פני ריקם להראות הכנעתו לפני ה' גם חפצי הוא להכנע מפניך:

מאליה בא לידך. ודרש הובאת כמו בשתי מלות הוא באת פי' כי מאליה באת וכמו בגד דיתפרש בא גד. ועוד רבים:

מתחמי חזר וידיה פשטה. ודריש ויפצר בו על עשו כי הפציר ביעקב שלא לקבל ואעפ"כ ויקח ומייתי סמך לזה מארם דכתיב גביה מתרפס ברצי כסף דמתיר את הפס ומקבל את הכסף כמו בעשו כי מעשה אבות יחזיקו הבנים:

א"ל צלי עלי כו'. רבינו בקש מר"ל שיתפלל עליו יען כי רבים מבני ארם מכבידים אותו בבואם לקחת ממנו מתנות. וא"ל ר"ל אם אתה לא תקח מאחרים לא יאונה לך כל רע ולא יבקשו ממך. ומובא המעשה פה לחזק את מה שאמר לפ"ז מתיר את הפס. כי בני ארם מבקשי מתנות המה:

חד עמא דארעא כו'. בא פה ללמדנו לבלי לבוז גם לעמי הארץ ולהגיד בשמם את דברי חכמה אשר ישמע מפיהם: