יפה תואר על בראשית רבה/נה/ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נה |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אהבה מקלקלת את השורה כו'. פי' מהאהבה או מהשנאה אשר לאדם אל איזה דבר ימהר בנפשו או להרע או להיטיב. ולא יתאפק להמתין על עבדיו. או כי לא יתבונן על גנות הדבר. כי האהבה או השנאה תעור עיניו ולא יראה. לכן לא יבוש האדון לעשות מעשה עבד:

תבוא חבשה ותעמוד על חבשה. פי' כי בלעם זרז את עצמו לכוון את השעה אשר ה' זועם כדאיתא בפ"ק דברכות ולקלל את ישראל. אך זכות הזריזות למצוה בחבשה אשר לאברהם עמדה לישראל כי לא זעם ה' אז. וזריזות בלעם לא הועילה לו:

בשכר ב' בקיעות כו'. עיין בביאור הרי"פ בשם היפ"ת. ויתכן שר' בניה סובר כי עיקר העקידה עמדה לישראל להגאל אבל הפלגת הנס כי נצבו כמו נד נוזלים ונבקעו לי"ב דרכים לי"ב שבטים כדאיתא במדרש קהלת על פסוק ובוקע עצים זה היה בזכות בקיעת העצים מה שבקע הוא בעצמו. ור' לוי אמר דייך עד כה. פי' אף כי עיקר הנס היה בזכות אברהם להציל את ישראל. אבל הפלגת הנס בענין כזה היה מכחו ית' להפליא להראות עוצם נפלאותיו כפי מה שאפשר וז"ש אלא אברהם לפי כחו והקב"ה לפי כחו: