יפה תואר על בראשית רבה/נא/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נא |
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

חמשת הככים כו' נראה דגרסינן ארבע דהא צוער נמלטה. ואולי דעת רז"ל שגם צוער נהפכה אחר שיצא לוט ממנה ומה דאמר והפכן לאו בבת אחת היה. ואולי הכוונה דחמשת הכרכים היו יושבות על צור אחד ומ"ש והפכן לא קאי אלא על ארבע מהן:

בחלמיש של אצבע קטנה. קרוב הדבר כי באו לתרץ בזה דהא כתיב (איכה ד') גבי סדום ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים וזה סותר למה שמפרש בחלמיש שלח ידו על סדום ולכן מפרשי כי לא נתיחד כל כתו לרע רק יבאצבע קטנה:

אפילו צמחי אדמה. פי' עשבים הקטנים הגדלים בתוך אדמה בלא זריעה גם הם נשחתו. או דבא לכלול גם כמהין ופטריות. ומפרש וצמח האדמה כח הצמיחה הנתן לאדמה. וכדמסיים אם יקלוט אדם מטר מאוירו כו' אינה מצמחת. יען דחדל ממנה כח המצמיח: