יפה תואר על בראשית רבה/מט/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מט |
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

בדור המבול שמונה. נח ושלשה בניו ונשיהם דמסתמא גם הנשים היו צדיקות כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ואע"ג דבריש סוטה מוקי המקרא הזה על זווג שני אבל על הרוב גם זווג ראשון הכי הוו ועוד כיון דניצולו מסתמא כשרות היו ואע"ג דחם רע הוה כדלעיל פ"ל מ"מ יסבור דהיה כשר והחמיץ בסופו והכי משמע מפכ"ט דאמר התם דבזכות תולדותיו נצל נח ומ"ש ולא נתנה לעולם אין הכוונה דאם היו עשרה היו מצילין את כל העולם דא"כ יקשה הלא אברהם חניכיו וילידי ביתו הלא היו יותר מעשרה ולמה לא הצילו את סדום. אבל פירושו כי אם היו עשרה היו מצילים את הארץ אשר גרו בה ואז היתה קצת פליטה לכל העולם:

עד כמה הוא מצוי חשבון. פי' תמצית ודריש למצוא חשבון כמו למיצוי חשבון ואמר כי אחד לעיר אחת. ומה דכתיב בקרא אחת לאחת ולא אחד לאחת משום דשם קאי הקרא על הנשים והמדרש יליף מזה על האנשים: