יפה תואר על בראשית רבה/לג/ג
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לג |
• א • ג • ה • ו • ז •
ומרחמיו על כל מעשיו. ומפרש את המקרא טוב ה' לכל. כי ייטיב עם הכל ועוד טובה אחרת נתן להם כי חלק מרחמיו על כל מעשיו. ונותן רחמים בלב הבריות כי ירחם איש על רעהו [ובדרשת ר"ל ור"ש שוים דברי היפ"ת עם דברי חידושי הרש"ש ולכן לא העתקנום פה]:
באותה שעה הגביה ר"ת פניו כו'. כי הכיר אשר דבריו דברי אמת ואין ביניהם מחשבת זמה:
וחשש את שניו י"ג שנה. בפ' הפועלים איתא י"ג שנין שית בצמירתא וז' בצפדינא ואמרי לה אפכא ע"ש:
אליף לרב בר אחתיה כו'. בא להשמיענו כי גם ימי הנזיפה היו לרב חייא לתועלת כי היה לו פנאי ללמד לרב כל כללי דאורייתא. ולא נחשב עוד לרבינו לעון במה שהיה נזוף בגללו:
ד"א טוב ה' לכל וגו' אמר רשב"נ וכו'. כלומר דבדברי רשב"נ יתפרש הכתוב כי ה' אשר הוא מדת הרחמים הוא טוב לכל יען ורחמיו אשר זה הוא מדתו הם על כל מעשיו:
שהם הופכים מדת רחמים למדת הדין. ומ"מ יש חילוק בין מדה"ר למדה"ד. כי רק רשעים גמורים כמו דור המבול מהפכים את הרחמים לדין. וגם רק צדיקים גמורים כנח ורחל מהפכים את הדין לרחמים אבל שאר צדיקים ורשעים נדונים במדות ה' לפי מעשיהם. וגם בזה יש חלוק כי מדה"ד הנהפכה לרחמים מ"מ יש בה תערובות קצת מדה"ד וכן להפך יש בה קצת רחמים. אבל המדות לפי מה שהן הם דינים ורחמים פשוטים וטהורים. וכל המדות האלה הוא רק לפי המקבלים ומעשיהם. אבל בחקי הקב"ה אין שנוי וחלוף: