ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתפ
ד"א אמר הקב"ה שמי מעיד על ישראל שלא נטמאו במצרים בזנות, ומנין שלא נחשדו על העריות שנאמר ויצא בן אשה ישראלית להודיע שבחן של ישראל שלא היתה ביניהן אלא זו בלבד ופרסמה הכתוב. ומפורש בקבלה גן נעול אחותי כלה אלו הזכרים, גל נעול מעין חתום אלו הנקבות, ור' נתן גל נעול אלו הנשואות, גן נעול אלו הארוסות, ד"א גן נעול גל נעול שתי ביאות. א"ר אין ירושלים נבנית אלא בזכות השבטים שנאמר ירושלים הבנויה וסמיך ליה ששם עלו שבטים. כי שמה ישבו כסאות למשפט לדון עו"א. שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך, מה ראו לומר ולירושלים אחר ברכת הצדיקים, דכתיב שאלו שלום ירושלים היכן מתרוממות קרני הצדיקים בירושלים. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה', למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך וגו':
שיר המעלות אליך נשאתי וגו' (כתוב ברמז תקמ"ט):
שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל. ישראל סבא, כתיב וישכב במקום ההוא א"ר יהושע בן לוי כאן שכב הא כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב, ומה היה אומר, חמשה עשר שיר המעלות שבספר תהלים. ר' שמואל בר נחמני אמר כל ספר תהלים היה אומר, מ"ט ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא:
שיר המעלות (לדוד) הבוטחים בה' כהר ציון וגו'. אמר רב מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזרה על בתיהם של צדיקים ליחרב שנאמר באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו, אמר רב יוחנן ועתיד הקב"ה להחזירם לישובם:
שיר המעלות (לדוד) הבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב, מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירם:
כי לא ינוח שבט הרשע. דרש ריש לקיש אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. אמר ר' יוחנן ממה שנאמר ברבקה בתולה איני יודע שאיש לא ידעה אלא שאפילו אדם לא תבע בה ע"ש כי לא ינוח שבט הרשע וגו', ר' אבא בר כהנא אמר אין לו נייחא בצד חבורה של צדיקים אלא בצד חבורה של רשעים, למה, לא ינוח שבט הרשע זה אשתו של פוטיפר, על גורל הצדיקים זה יוסף. היטיבה ה' לטובים (כתוב לעיל ברמז תת"ח):
היטיבה ה' לטובים. יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים, יבא טוב זה משה שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא, מטוב זה הקב"ה שנאמר טוב ה' לכל, ויקבל טוב זה התורה דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם, לטובים אלו ישראל שנאמר היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם. היטיבה ה' לטובים יכול לכל, ת"ל ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם. א"ר יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של ת"ח נופל בגיהנם שנאמר והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון. תניא ר' ישמעאל אומר אם ראית ת"ח עובר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה, שמא ס"ד, אלא ודאי עשה תשובה, ה"מ דברים שבגופו אבל בדברים שבממון עד דמהדר ליה למאריה:
שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וגו'. א"ר יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא, יומא חד הוה קא אזיל באורחא חזא ההוא גברא דהוה קא נטע חרובא, אמר ליה מיכדי חרובא עד כמה טעין עד שבעין שנין פשיטא לך דחיית שבעין שנין, אמר ליה ואנא עלמא חריבא אשכחית, כי היכי דשתלו לי אבהתי אנא נמי אישתיל לבני, אדיתיב וקא כריך ריפתא אתיא ליה שינתא גיים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ניים שבעין שנין, כי אתער חזא ההוא גברא דהוה נקיט מההוא חרובא אמר ליה אנת הוא דשתילתא, אמר ליה ודאי שבעין שנין נימנא כי חלמא, אזל לביתיה אמר לה אנא הוא לא הימנו ליה, אזל לבי מדרשא שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירא לן שמעתתא כי הנך שני דחוני המעגל דכי הוה עייל לבי מדרשא כל קושיא דהוה להו לרבנן הוה מפרק להו, אמר לון אנא הוא ולא הימנוהו ולא נהגו ביה יקרא כדבעי ליה, בעא רחמי ונח נפשיה, והיינו דאמרי אינשי או חברי כחברי דאיוב או מיתותא. חוני המעגל בר בריה דחוני המעגל הוה סמוך לחורבנא דבי מקדשא נפק לטורא לגבי פועלוי, עד דיתיב תמן נחית מיטרא עלל למערתא גם ודמך ליה ועביד שקיעא שנתיה שבעין שנין עד דחרב מקדשא ואיתבני, לסוף איתער משנתייה חזא עלמא מחלף, חזא זווי דהוה עבידא זיתים עבדא כרמים, זווי דהוה עבידא כרומים הוה עבידא זרעין, עלל למדינתא אמר לון מה קלא בעלמה, אמרין ליה ומאן את, אמר לון חוני המעגל אנא, אמרין ליה שמעין אנן כד הוה חוני המעגל עלל לעיריה הוה מנהרא עלל ונהרת, קרא על גרמיה בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולים: