ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הללויה הללו עבדי ה'. זה שאמר הכתוב אזכה נגינתי בלילה, ר' יהודה בר' סימון אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע מזכרת אני נסים שעשית עמי בלילה במצרים השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ואימתי כשהרגת בכורי מצרים ויהי בחצי הלילה שבאותו לילה נגאלנו והוצאתנו מעבדות לחירות שהיינו עבדים לפרעה וגאלתנו ונעשינו לך עבדים שנאמר הללויה הללו עבדי ה', אתה מוצא כ"ו דורות משנברא העולם עד שיצאו ישראל ממצרים ולא אמרו הלל, ובשעה שבאה מכת בכורות עמד לו פרעה והלך לו אצל משה ואהרן שנאמר ויקרא פרעה למשה ולאהרן לילה, היה דופק פרעה על פתחיהן, א"ל שוטה בלילה אנו יוצאין וכי גנבים אנו בבקר אנו יוצאין שכך אמר לנו הקב"ה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, אמר הרי מתו כל המצרים שנאמר ותחזק מצרים על העם, אמרו לו ומבקש אתה לכלות את המכה הזאת ממך אמור הרי אתם בני חורין הרי אתם ברשותכם הרי אתם עבדים של הקב"ה, התחיל פרעה צווח לשעבר הייתם עבדי ועכשו הרי אתם בני חורין אין אתם אלא עבדים של הקב"ה צריכים אתם להלל להקב"ה שאתם עבדיו שנאמר הללויה הללו עבדי ה' שנאמר כי לי בני ישראל עבדים. למה אמרו הללויה אמר רבי ירמיה בן אלעזר אין העולם כדי להלל בכל השם אלא בחציו שנאמר כל הנשמה תהלל יה. הללו יה מכאן שאין לומר הלל פחות משלשה שנאמר הללו, למי אומרים הללו לשנים האומר אחד הרי שלשה וכה"א כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו: