ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשצ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אמר ר' יצחק קשה ירידת גשמים שהיא מרצה כקרבנות שנאמר רצית ה' ארצך. רבי סימון אומר שהיא מכנסת את הגליות שנאמר שבת שבית יעקב. ר' יוחנן בן פדיה אומר שהיא אוספת את העברה שנאמר אספת כל עברתך, רבי תנחום בן חגילאי אומר ומכפרת על החטאים שנאמר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה, רבי חייא בר אבא אמר אף חכמים קבעו אותה בתחית המתים, בזו יד היתה עלי יד ה' ובזו יד פותח את ידך, בזו פתיחה יפתח ה' לך את אוצרו, ובזו פתיחה הנני פותח את קברותיכם. רבי יודן בשם רבי אלעזר בר אבינא בזו שירה ירונו יושבי סלע ובזו שירה יתרועעו אף ישירו. ר' חייא בר רבי אמר גדולה מתחית המתים שתחית המתים לישראל וזו לעו"א ולישראל. כותי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות, בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים וכשאנו שמחים אין אתם שמחים, ואימתי אנו ואתם שמחים, ביום ירידת גשמים מה טעם לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר, מה כתיב אחריו הריעו לאלהים, כהנים לוים וישראלים אין כתיב כאן אלא כל הארץ. אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת תפקידה מה טעם לבשו כרים הצאן לבשו דכריא ענא (לשון נקיה):

למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים לכל הארץ, אימתי לעתיד, וכן הוא אומר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה:

אמרו אללהים מה נורא מעשיך. רבי אלעזר בן עקיבא אומר מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, וכלו שלא בפניו נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, [שלא בפניו] אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. אמרו לאלהים מה נורא מעשיך. מה דחילין אינון מגיניא דידך הנהרגים הורגים את הורגיהם והנצלבים צולבין את צולביהם והמשתקעים בים שוקעים את שוקעיהם. ברוב עוזך יכחשו לך, לך ישקרו ויעשו אויביך כחשין, נבוכדנאצר קבריך אלההון די שדרך מישך ועבד גנו. סנחריב כתיב מי בכל אלהי הארצות, וכתיב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור, פרעה אמר לא ידעתי את ה' נעשה כחשן שנאמר ה' הצדיק, אהוא אמר וגם את ישראל לא אשלח והוא בעצמו שלחן שנאמר ויהי בשלח פרעה:

הרכבת אנוש לראושנו. רבי אמרי ורבי אסי דאמרי תרווייהו כיון שנצרך אדם לבריות כאלו נדון בשני דינין שנאמר הרכבת אנוש לראושנו באנו באש ובמים. אמר רבי חנינא בר פפא באנו באש בימי נבוכדנאצר הרשע, במים בימי פרעה הרשע, ותוציאנו לרויה בימי המן הרשע:

אבוא ביתך בעולות. רבי לוי רמי כתיב אבוא ביתך בעולות, וכתיב הוקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך, לא קשיא הא בחטטאות ואשמות והא בשלמים ועולות:

אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי. אמר רבי יצחק הבבלי מאן דנדר מצוה דכתיב וידר יעקב נדר לאמר, לאמר לדורות שיהו נודרין בעת צרתן, וכה"א אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי, יעקב פתח בנדרים תחלה שנאמר וידר יעקב נדר לאמר לפיכך כל מי שיהא נודר לא יהא תולה את הנדר אלא בו, רבי אבהו אמר אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, אברהם ויצחק לא נאמר אלא לאביר יעקב תלה אתה הנדר במי שפתח בו תחלה: