ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשסב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אלה עשית והחרשתי. אמר רב שמואל בר רב יצחק אלה אלהיך שעשו ישראל במדבר החרשתי לכם, למה לפי שמשה מפייס עלי ואומר לי סלח נא ושמעתי לו. דמית היות אהיה כמוך דמיתם צורה ליוצרה ואת הנטיעה לנוטעה. אוכיחך ואערכה לעיניך, שני אמוראים, חד אמר אעורר כל לעיניך וחד אמר אסדר כל לעיניך. אמר רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן עזרא משום אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, בלעם חכם של אומות היה ולא היה יכול לעמוד בתוכחותו של אתונו שנאמר ההסכן הסכנתי, ויוסף קטן של שבטים היה ולא יכלו אחיו לעמוד בתוכחתו שנאמר ולא יכלו אחיו לענות אותו, כשהקב"ה יבא לדין עם בריותיו על אחת כמה וכמה שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך: