ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרפא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ובשם אלהינו נדגול, משל למה הדבר דומה לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין נכנס לבדקו ומצא אותו חומץ, בא לצאת מהאוצר ומצא שם חבית אחת מלא יין אמר חבית זו עומדת עלי כמלוא אוצר, כך ברא הקב"ה שבעים אומות ומכלם לא אהב אלא ישראל שנאמר הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, ועשה אותם דגלים שנאמר איש על דגלו באותות כדי שיהיו ניכרין בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן כמלאכי השרת, וכה"א ובשם אלהינו נדגול הביאני אל בית היין, יו"ד יו"ד עשרים, ן' חמשים, הרי שבעים ומכלן לא אהב אלא ישראל, וכן הוא אומר ששים המה מלכות וגו' אחת היא יונתי תמתי. אמר רבי הונא בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג והתינוקות הולכים לבית הספר ומראין את האזכרות באצבע, אמר הקב"ה ודגלו עלי אהבה, וגודלו עלי אהבה. לפי שראו ישראל את המלאכים במתן תורה עשוים דגלים דגלים שנאמר רכב אלהים רבותים התחילו מתאוין לדגלים לכן הוא אומר ודגלו עלי אהבה, וכן הוא אומר ובשם אלהינו נדגול, אמר הקב"ה חייכם שאניי עושה משאלותיכם שנאמר ימלא ה' כל משאלותיך. דבר אחר הביאני אל בית היין זה סיני שנתנה התורה בו שנמשלה בבין שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתוו ביין מסכתי. דבר אחר ובשם אלהינו נדגול לפי שבעולם הזה כל אדם מכיר דגלו מתוך סימנין שלו שנאמר דגל מחנה ראובן, מדגלו היה מכיר בית אב שלו, מתוך בית אב שלו היה מכיר משפחתו, אבל לעתיד לבא אינו כן (נד) אלא ובשם אלהינו נדגול. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו המזמור הזה ראשו בענייה וסופו בענייה, ראשו בענייה יענך ה' ביום צרה, וסופו בענייה ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: