ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרלא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תאבד דובר כזב. זה דואג ואחיתופל, דוברי כזב הן ודבורן. רבי פנחס אומר הם ומדברותם. איש דמים ומרמה זה התיר גלוי עריות ושפיכות דמים, שנאמר באחיתופל בא אל פלגשי אביך. וש"ד דכתיב ואבא עליו והאו יגע ורפה ידים, וכתיב והכיתי את המלך לבדו וזה התיר ג"ע וש"ד. נחמיה בריהה דר' שמואל בר נחמני. אמר לשאול וכי אישות לדוד הלא מורד במלכות הוא והואא חשוב כמת ועכשו מותרת, עמד שאול ונתן מיכל אשת דוד על פיו לפלטי בן ליש. וש"ד דכתיב ולא אבו עבדי שאול המלך לשלוח יד בכהני ה', אבל דואג הרגן שנאמר ויסב דואג האדומי ויפגע בכהני ה'. יתעב ה' שאינם לא חיין ולא נדונין ואני כאשר עשו כן עשיתי, ומה ביני לבינם אלא שגגמלת עלי ואמרת לי גם ה' העביר חטאתך לא תמות. ד"א תאבד דוברי כזב מדבר בדור המבול הם ודברום כזב הן, רבי פנחס אומר הן ומדברותיהם. איש דמים ומרמה שנאמר לאור יקום רוצח וגו' וכתיב כי מלאה הארץ חמס. יתעב ה' אינן לא חיין ולא נדונין, ואני כאשר עשו כן עשיתי, ומה ביני לבינם אלא שגמלת עלי ואמרת לי בוא אתה וכל ביתך אל התבה: