ילקוט שמעוני/שמות/רמז רפז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


לא תשתחוה להם ולא תעבדם למה נאמר לפי שהוא אומר וילך ויעבוד אלקים אחרים לחייב על העבודה בפני עצמה ועל השתחויה בפני עצמה. או לא יהא חייב עד שיעבוד וישתחוה תלמוד לומר לא תשתחוה וכו' לחייב על העבודה בפני עצמה ועל ההשתחויה בפני עצמה. דבר אחר לא תשתחוה למה נאמר לפי שהוא אומר זובח לאלקים יחרם עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר לא תשתחוה. וכן הוא אומר כי לא תשתחוה לאל אחר. איתמר העובד אלילים מאהבה ומיראה אביי אמר חייב דהא פלחה. רבה אמר פטור אי קבליה עליה לאלוה אין ואי לא לא. אמר אביי מנא אמינא לה דתניא לא תשתחוה להם, להם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה לאדם שכמותך. יכול אפילו נעבד כהמן תלמוד לומר לא תעבדם. והא המן מיראה הוה, אמר רבא כהמן ולא כהמן, כהמן דאיהו גופיה אלוה ולא כהמן דאילו התם מיראה הכא לאו מיראה. אמר רבי אמי זבח קטר ונסך בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אמר קרא לא תעבדם הכתוב עשאן כולן עבודה אחת. אמר אביי שלש השתחויות בעבודה זרה למה אחת לכדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת לחלק. לכדרכה מאיכה יעבדו נפקא, אלא אחת לשלא כדרכה ואחת כדרכה ושלא כדרכה ואחת לחלק. אמר רבא הכל בכלל לא תעבדם כשפרט לך הכתוב וחי בהם ולא שימות בהן יצא אונס הדר כתב רחמנא ולא תחללו את שם קדשי דאפילו אונס ולא קשיא הא בצנעא והא בפרהסיא:

כי אנכי ה' אלקיך אל קנא וכי אני אלוה של קנאה אני שליט בקנאה ואין הקנאה שליטה בי, אני שליט בתנומה ואין התנומה שליטה בי. וכן הוא אומר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. דבר אחר בקנאה אני נפרע מהן מעובדי עבודת אלילים אבל חנון ורחום בדברים אחרים: