ילקוט שמעוני/שמות/רמז רמד
עזי וזמרת יה אין עזי אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ואומר ועוז מלך משפט אהב. דבר אחר אין עזי אלא מלכות שנאמר ה' בעזך ישמח מלך ואומר ה' עוז לעמו יתן ואומר ויתן עוז למלכו. דבר אחר אין עזי אלא תוקף שנאמר ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה ואומר עוזי ומגני בו בטח לבי וגו'. דבר אחר עוזר ומסמך אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר עשאני אמירה שנאמר וה' האמירך היום ואף אני עשיתיו אמירה דכתיב את ה' האמרת היום. והרי כל האומות שבחו את מי שאמר והיה העולם אבל שלי נעים לפניו שנאמר ונעים זמירות ישראל. ישראל אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ורוח הקדש צווחת מן השמים ואומרת ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ישראל אומרים מי כמכה באלם ה' ורוח הקדש צווחת מן השמים ואומרת אשריך ישראל מי כמוך. ישראל אומרים כה' אלקינו בכל קראנו אליו ורוח הקדש צווחת ואומרת כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו. ישראל אומרים כי תפארת עוזמו אתה ורוח הקודש צווחת ואומרת ישראל אשר בך אתפאר. דבר אחר עזי וזמרת יה משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו מרגלית אחת בא בנו ואמר לו תן אותה לי אמר לו אינה שלך הטריח עליו ונתנה לו. כך ישראל אמרו שירה עזי וזמרת והיו מבקשין מן הקב"ה שיתן להם את התורה אמר להם אינה שלכם של עליונים היא כיון שהטריחו עליו נתנה להם שנאמר ה' עוז לעמו יתן:
ויהי לי לישועה היה לי ויהיה לי לעתיד לבוא. זה אלי ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וישעיה שנאמר וביד הנביאים אדמה וכתיב נפתחו השמים ואראה וגו' משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנכנס למדינה ועליו צפירה מקיפתו וגבוריו מימינו ומשמאלו וחיילות מלפניו ומלאחריו והיו הכל שואלין לומר אי זה המלך מפני שהוא בשר ודם כיוצא בהן אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהן לשאול אי זהו המלך אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן ואמרו זה אלי ואנוהו. ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לו לבשר ודם להשוות לקונו אלא אתנאה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפילין נאה. אבא שאול אומר נדמה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה תהא חנון ורחום. ר"י אומר אגיד נאותיו ושבחו של מי שאמר והיה העולם בפני כל אומות העולם. ר' יוסי בן דורמסקית אומר אעשה לפניו בית המקדש שנאמר ואת נוהו השמו ואומר חזה ציון קרית מועדנו וגו'. רבי עקיבא אומר אדבר בנאותיו ושבחיו בפני כל אומות העולם שהרי אומות העולם שואלין לומר מה דודך מדוד שאתם מתים עליו וכך אתם נהרגין עליו שנאמר על כן עלמות אהבוך אהבנוך עד מות. וכתיב כי עליך הורגנו כל היום הרי אתם גבורים בואו התערבו עמנו. וישראל אומרים לאומות העולם מכירים אתם אותו נאמר לכם מקצת שבחו דודי צח ואדום דגול מרבבה. כיון ששומעין אומות העולם שבחו של מי שאמר והיה העולם אומרים להם לישראל נלכה עמכם שנאמר אנה הלך דודך וגו' וישראל אומרים לאומות העולם אין לכם חלק בו אלא דודי לי ואני לו אני לדודי ודודי לי. וחכמים אומרים עד שאבוא עמו לבית מקדשו. משל למה הדבר דומה למלך שהיה בנו במדינת הים יצא אחריו הלך לו למדינה אחרת יצא אחריו עד שעמד עליו כך כשירדו ישראל למצרים שכינה ירדה עמהם שנאמר אנכי ארד עמך מצרימה. עלו עלתה השכינה עמהן שנאמר ואנכי אעלך גם עלה. ירדו לים שכינה עמהן שנאמר ויסע מלאך האלקים. יצאו למדבר שכינה עמהם שנאמר וה' הולך לפניהם יומם עד שאבוא עמו לבית מקדשו. וכן הוא אומר כמעט שעברתי מהם. זה אלי עמי נהג במדת רחמים ועם אבותי נהג במדת רחמים. ומנין שאין אלי אלא מדת רחמים שנאמר אלי אלי למה עזבתני ואומר אל נא רפא נא לה ואומר אל ה' ויאר לנו: