ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז קטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


גם אנכי חלילה לי. אמר ר' אבא בר חנינא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר גם אנכי חלילה מחטוא לה' מחדול להתפלל בעדכם. אמר רבא אם תלמיד חחכם הוא צריך הוא שיחלה עצמו עליו (חברו), מאי טעמא אילימא משום דכתיב כי קשרתם בלכם עלי ואין חולה מכם עלי, דילמא שאני מלך, אלא מהכא ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי: