ילקוט שמעוני/שיר השירים/רמז תתקפט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתוב אחד אומר לבושיה כתלג חור ושער ראשיה כעמר נקא, וכתיב ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחורות כעורב, ל"ק כאן בישיבה כאן במלחמה, דאמר מר אין נאה בישיבה אלא זקן ואין נאה במלחמה אלא בחור:

קוצותיו תלתלים, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לידרש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות, שחורות כעורב במי אתה מוצא במי שמשחיר ומעריב עליהם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, רבי אבא אמר במי שמשחיר עיניו עליה כעורב, רבי אבא אמר במי שנעשה אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב, כי הא דרב אדא בר מתנה הוה קא אזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו לא בעי ינוקא ריפתא, אמר לה מי שלימו להו (קוקאי) [קורמי] דאגמא:

שחורות כעורב, מכאן לעורב שהוא שחור וכתיב את כל עורב למינו זה עורב שחור. קוצותיותלתלים, רבי חנין דצפורי פתר קריא בתלולית זה של עפר, מי שהוא טפש אור מי יוכל לפנות את זה, מי שהוא פקח אומר הריני קודח שני משפלות היום ושני משפלות למחר עד שאני קודח כלה, כך מי שהוא טפש אומר מי יכול ללמוד את התורה, נזיקין שלשים פרקים כלים שלשים פרקים, מי שהוא פקח אומר אני קורא היום שתי הלכות למחר שתי הלכות עד שאני קורא את כלה: