ילקוט שמעוני/שיר השירים/רמז תתקפג
לסוסתי ברכבי פרעה. דרש ר' פפייס רכב פרעה על סוס זכר כביכול נגלה עליו הקב"ה על סוס זכר, שנאמר דרכת בים סוסיך, רכב פרעה על סוס נקבה כביכול נגלה עליו על סוס נקבה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה, א"ל רבי עקיבא דייך פפייס לסוסתי לססתי כתיב, א"ל הקב"ה כשם שששתי על מצרים לאבדם כך ששתי על שונאיהם של ישראל לאבדם, ומי גרם להם להנצל מימינם ומשמאלם בזכות התורה שהם עתידים לקבל מימינם שנאמר מימינו אש דת למווגו', ומשמאלם אלו תפילין. אמר פרעה סוס זכר הורג את בעליו במלחמה אבל הנקבה הזו מפזרת היא דרכיה והולכת חזר ורכב על סוסיא:
דמיתיך רעיתי. אמר רבי ב"ר יוסי בן זמרא משל לבת מלכים שנשבית עם השבאים והיתה מרמזת לשבאים ואומרת להם עמכם אני אחריכם אני, והיה אביה אומר בתי אין בי כח לפדותך, כך ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם. דבר אחר דמיתיך, רבנן ור' שמעון בן יוחאי, רבנן אמרי ישראל נמשלו לסוסים נקבות, והמצרים לסוסים זכרים והחמום עד שנשתקעו בים. אר"ש ח"ו לא נדמו ישראל לסוסים נקבות אלא גלי הים נדמו לסוסים נקבות, והמצריים לסוסים זכרים והחמום והיו רצים אחריהם עד שנשתקעו בים, הדא הוא דכתיב סוס ורוכבו רמה בים. רעיתי אמר רבי יוחנן מפרנסתי שהיא מעלה לי שני תמידין את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני וגו'. דבר אחר רעותא דעולמי שאלולי לא קבלו תורתי הייתי מחזיר עולמי לתהו ובהו, שנאמר נמוגים ארץ וכל יושביה וגו'. דבר אחר לסוסתי זו המרייה שהמרו על הים לפי שייבש הקב"ה המים, והטיט לא יבש, התחילו אומרים זה לזה המים יכול הוא ליבש אבל לא הטיט, דכתיב דרכת בים סוסיך חומר מים רבים, אמר הקב"ה ראויים היו הללו להאבד כסוסיו של פרעה, אלא אעשה למען שמי להודיע את גבורתי:
נאוו לחייך בתורים. בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. דבר אחר בתורים בתורות הרבה זאת תורת העולה זאת תורת המנחה, צוארך בחרוזים אלו הפייטנים. דבר אחר נאוו לחייך בכל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, צוארך בחרוזים זו עמידתן לפני הר סיני. דבר אחר מה הלחיים לא נבראו אלא לדבר ולאכול כך לא נבראו ישראל אלא לתורה ולא נבראו משה ואהרן אלא לתורה. דבר אחר בתורים שני תוארים שנעשו תיירים טובים לישראל. צוארך בחרוזים זה שמח בגדולתו של זה וזה שמח בגדולתו של זה, דכתיב וראך ושמח בלבו, וכתיב יורד על הזקן זקן אהרן. צוארך בחרוזים. אלו שבעים זקנים שהיו חורזים אחריהם כלונית של מרגליות. דבר אחר נאוו לחייך אלו הרבנים, צוארך בחרוזים אלו התלמידים. שהם חוזרים (אחריהם) צואריהם לשמוע דברי תורה. צוארך בחרוזים בשעה שהם חוזרים מדברי תורה לנביאים ומנביאים לכתובים והאש מלהטת סביבותיהם:
תורי זהב נעשה לך. מנין שביזת הים גדולה מביזת מצרים שנא' ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים, עדי זו ביזת מצרים, עדיים זו ביזת הים, וכתיב כנפי יונה נחפה בכסף זו ביזת מצרים, ואברותיה בירקרק חרוץ זו ביזת הים. תורי זהב נעשה לך זו ביזת הים, עם נקודות הכסף זו ביזת מצרים, עד שהמלך במסבו עד שהשכינה בשמי מרום קבלו עליהם ישראל ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמר עולא עלובה כלה שזנתה בתוך חופתה שנאמר עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו, אמר רבא עדיין חביבותא הוא גבן דכתיב נתן ולא כתיב הסריח. דבר אחר עד שהמלך במסבו עד שמשה מטפס ועולה כבר וידבר אלקים. דבר אחר עד שיעקב אבינו מוטל על מטתו כבר נצנצה בו רוח הקדש ואמר לבניו עתיד הקב"ה להשרות שכינתו ביניכם וצום על בריח התיכון ויסע ישראל וכל אשר לו, הלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקנו בבאר שבע, הדא הוא דכתיב ויטע אשל בבאר שבע, וכמה היה ארכן שלשים אמה והצניעוהו עד שעת הקמת המשכן, הדא הוא דכתיב וכל אשר נמצא אתו עצי שטים. רבי לוי אמר ממגדל צבעים קצצוהו ולא היה בו לא קשר ולא פקע, אמר רבי פנחס בשם רבי יהושע עד שהמלך במסבו ויהי קולות וברקים, למלך שגזר ואמר ליום פלוני אני נכנס למדינה וישנו להם בני המדינה עד הבקר, ובא המלך ומצאם ישנים, והעמיד להם (קלנים) [בקיינוס] לעוררם, ומוציאם לאפנטא של מלך והמלך מהלך עד פתח פלטין, כך קבע להם הקב"ה לישראל כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם, ויישנו להם עד הבקר לפי שהלילה של עצרת קצור והשינה ערבה, העמיד עליהם קולות וברקים וגו'. דבר אחר עד שחזקיה וסיעתו אוכלים פסחיהם כבר ויצא מלאך ה' ויך במחנה וגו', רבי אבהו אמר עד שישראל אכלו פסחיהם ויהי בחצי הלילה:
צרור המור דודי לי. אין ערב בכל הבשמים כמור, אף הקב"ה ראש לכל באי עולם, ולמה מדמה הקב"ה בצרור לפי שאין כל העולם כלו כדאי לפניו ומצמצם שכינתובין שני בדי הארון דכתיב בין שדי ילין. את מוצא שחבב הקב"ה את ישראל יותר ממלאכי השרת שאלו אין מתקרבין אלא ברחוק חמש עשרה אמה שנאמר שרפים עומדים ממעל לו, וישראל עומדים במשכן ואין אחד מהם ניזוק: