ילקוט שמעוני/שופטים/רמז נד
אורו מרוב אמר מלאך ה'. אמר רב מגלן דמשררינן שליחא מבי דינא ומזמנינן לדינא דכתיב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם. ומנלן דמזמנינן לדינא ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה'. לקמיה דגברא פלגיא דכתיב לפני ה'. את ופלניא דכתיב אתה ואהרן. דקבעינן זמנא דכתיב מחר, זמנא אחר זמנא דכתיב קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד. ומגלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא דאתי ואמר ולא מתחזי כלישנא בישא, דכתיב העיני האנשים ההם תנקר. ומנלן דמשמתינן, דכתיב אורו מרוז. הכי סברא גברא רבא פלגיא דכתיב אמר מלאך ה'. ומנגלן דמחרמינן, דכתיב אורו ארור. דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה, דכתיב יושביה, ומנלן דפרטינן חטאיה בצבורא, דכתיב כי לא באו לעזרת ה', ואמר עולא בארבע מאה שפורי שמתיה ברק למרוז. איכא דאמרי גברא רבא הוה. ואיכא דאמרי כוכבא הוה דכתיב מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם. ומגלן דמפקרינן נכסיה, דכתיב כל אשר לא יבוא בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו. מנלן דנצינן ולקינן ומחינן ומתלשינן שער ומשבעינן שנאמר ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים. ומננגן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה דכתיב הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין. מאי לשרושי א"ר יהודה בריה דרב שמואל בר שילת מנדין לאלתר ושונים לאחר שלשים יום ומחרימין לאחר ס' יום. א"ל רב הונא בר חיננא הכי אמר רב חסדא שני חמישי ושני. אורו מרוז ארור בו נדוי וכו' (כתוב ברמז ט"ז):