ילקוט שמעוני/שופטים/רמז נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


זהו שאמר הכתבו אם לא יסחבום צעירי הצאן. אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה הוא בידינו שאין עשו נופל אלא ביד בנניה של רחל, למה, שאם באים השבטים לדין עם עשו לומר לו למה רדפת את אחיך הוא אומר להם למה רדפתם את יוסף אחיכם ואינכם מעולין ממני וכיון שהוא בא אצל יוסף אומר לו למה רדפת את אחיך ואינו יכול להשיבו אם תאמר שעשה לך רעה אף אחי שלמו לי רעה ואני שלמתי להם טובה מיד הוא שותק ועליו הכתוב אומר הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה, הנה היו כקש זה עשו, שנאמר ובית שעו לקש. אש שרפתם זה יעקב שנאמר והיה בית יעקב אש, לא יצילו את נפשם מיד להבה זה יוסף שנאמר ובית יוסף להבה, זה כתיב בו נער והוא נער את בני בלהה, וזה כתיב בו קטן הנה קטן נתתיך בגוים יבא זה ויפול ביד זה, זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם, זה כתיב בו ואת האלהים אני ירא וזה כתיב בו ולא ירא אלהים:

יוסף היה קטן וזכה לבכרה, ועשו היה בכור ואבד בכורתו. יוסף הודה בתחיית המתים פקוד יפקוד, ועשו כפר הנה אנכי הולך למות. יוסף נתן נפשו על כבודה של אמו ואחר נגש יוסף ורחל, ועשו בקש להרוג את אמו ושחת רחמה. יוסף חקר לחיי אביו העוד אביכם חי, ועשו אמר יקרבו ימי אבל אבי, עשו טנף עצמו בעריות ובשפיכות דמים, וויוסף גדר עצמו וימאן וגו':