ילקוט שמעוני/שופטים/רמז מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים. והלא פנחס היה, אמר רבי סימון בשעה שהיה רוח הקדש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים. ורבנן אמרין אשתו של מנוח מה היתה אומרת לו איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים כסבורה בו שהוא נביא ואינו אלא מלאך. ורכוותיה ויאמר חגי מלאך ה' במלאכות ה'. ודכוותיה וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. ודכוותיה ויהיו מלעבים במלאכי האלהים: