ילקוט שמעוני/נחמיה/רמז תתרע
ואנחנו עושים במלאכה וגו' מעלות השחר עד צאת הכוכבים. שנו רבותינו מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ואנחנו עושים במלאכה וגו', וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא ואינהו מקדמי ומחשכי, ת"ל והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה:
זכרה לי אלהי לטובה מכדי כל מילי דעזרא נחמי בן חכליה אמרינהו ונחמיה בן חכליה מ"ט לא איקרי ספרא על שמיה, אמר רבי ירמיה בר אבא שהחזיק טובה לעצמו שנאמר זכרה לי אלהי לטובה, דוד נמי מימר אמר זכרני ה' ברצון עמך, הוא לא אמר הכי, רב יוסף אמר מפני שספר בגנותן של ראשונים שנאמר והפחות הראשונים אשר לפני הכבידו על העם וגו', ואף על דניאל שגדול ממנו ספר. מנלן דגדול ממנו הוה, דכתיב וראיתי אני דניאל וגו':
ויקרא בו לפני הרחוב וגו'. היכן קורא בו בעזרה, רבי אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנאמר ויקראו בו לפני הרחוב אשר לפני שער (הבית) [המים], רב חסדא אמר בעזרת נשים. אמר רבה בר בר חנה כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר שנאמר וכפתחו עמדו, ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר והוחלתי כילא ידברו כי עמדו ולא ענו עוד, רבי זירא אמר רב חסדא מהכא ואזני כל העם אל ספר התורה:
ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אמר ליה ר' יעקב לרב יהודה הני ששה דיום הכפורים כנגד מי, אמר לו כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו, הא שבעה הוו, היינו זכריה היינו משולם, ואמאי קרי ליה משולם דמישלם בעובדיה, הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי. פליגי בה רבי יצחק בר נחמן ור"ש בן פזי, חד אמר כנגד ברכת כהנים וחד אמר כנגד שלשה שומרי הסף, חמשה מרואי המלך, ושבעה רואי פני המלך:
ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול. מה אמר, אמר רב יוסף שגדלו בשם המפורש, רב גידל אמר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, אמר ליה אביי ודלמא שגדלו בשם המפורש, א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולין, ולא והא כתיב ויזעקו בקול גדול ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש, הוראת שעה היתה: