ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז רכא
שנו רבותינו שלשה מיתתן בידי אדם ושלשה מיתתן בידי שמים. המתנבא מה שלא שמע. ומה שלא נאמר לו. והמתנבא בשם אלילים מיתתן בידי אדם. הכובש נבואתו.. ומוותר על דברי נביא. ונביא שוותר על דברי עצמו מיתתן בידי שמים. מנא ה"מ אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי זה המתנבא מה שלא שמע אשר לא צויתיו הא לחבירו צויתיו זה המתנבא מה שלא נאמר לו, ואשר ידבר בשם אלהים אחרים זה המתנבא בשם ע"א וכתיב ומת הנביא ההוא כל מיתה האמורה בתורה סתם אינו אלא חנק. הכובש את נבואתו ומוותר על דברי נביא ונביא שוותר על דברי עצמו מיתתן בידי שמים דכתיב ווהיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי קרי ביה לא ישמע וקרי ביה לא ישמיע וכתיב אנכי אדרוש מעמו בידי שמים. המתנבא מה שלא שמע כגון צדקיה בן כנענה שנאמר ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם. מאי הוה ליה למעבד רוח נבואת אטעיתיה דכתיב ויאמר מי יפתה את אחאב ויעלל ויפפול ברמות גלעד ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' וא"ר יוחנן זה רוחו של נבות היזרעלי, הוה ליה למבדק כדר' יצחק דא"ר יצחק סיגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסיגנון אחד. עובדיה אמר זדון לבך השיאך. ירמיה אמר תפלצתך השיא אותך זדון לבך והני מדקאמרי כולהון כהדדי שמע מינה לאו כלום אמרי. ודילמא לא הוה ידע לה להא דרב יצחק יהושפט הוה התם דקאמר להו דכתיב ויאמר יהושפט האין פה נביא לה'. אמר ליה והא קיימי כל הנני אמר ליה כך מקובלני מבית אבי אבא שסיגנון אחד עולה לכמה נביאים וכו'. המתנבא מה שלא נאמר לו כגון חנניה בן עזור דקאי ירמיה התחתון וקאמר כה אמר ה' הנני שובר את קשת עילם ראשית גבורתם. נשא חנניה ק"ו בעצמו ואמר ומה עילם שלא בא אלא לעזור את הכשדים לפי שעה אמר הקב"ה הנני שובר את קשת עילם, בבל עצמו עאכ"ו, אתא אינו ואמר בשוק העליון כה אמר ה' שברתי את עול מלך בבל, א"ר פפא לאביי הא לחבריה נמי לא נאמר ליה, א"ל כיון דאתיא ליה בק"ו למדרש כמאן דאיתמר ליה דמי והוא ניהו לא נאמר לו. המתנבא בשם אלילים כגון נביאי הבעל. הכובש נבואתו כגון יונה בן אמתי. המוותר על דברי נביא כגון חבריה דמיכה דכתיב ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר ה' לא תאכל לחם וגו' ויאמר לו גם אני נביא כמוך וכתיב וישב ויאכל לחם בביתו וכתיב וילך מאצלו (וימיתהו) [וימצאהו] האריה [ויכהן]:
כרם היה לנבות היזרעאלי. כתיב כבד את ה' מהונך ממה שחננך שאם היה קולך נאה עבור לפני התיבה. חייא בן אחותו של ר' אלעזר הקפר היה קולו נאה והיה אומר לו חייא בני עמוד וכבד את ה' ממה שחננך. נבות היה קולו נאה והיה עולה לירושלים והיו כל ישראל מתכנסין לשמוע את קולו, פעם אחת לא עלה והעידו עליו בני בליעל ואבד מן העולם מי גרם לו על ידי שלא לירושלים בראייה לכבד את הקב"ה ממה שחננו למה שכבר אמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך אימתי בעלותך: