ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז רב
ותיבש ידו. א"ר לוי ששה דברים משמשין את האדם שלשה ברשותו ושלשה שלא ברשותו. האוזן והחוטם והעין אינם ברשותו, חמי מה דלא בעי, שמע מה דלא בעי, מריח מה דלא בעי. הפה והיד והדגל ברשותו, אי בעי לעי באורייתא אי בעי אמר לשון ביש, אי בעי הוא מחרף אי בעי לא מחרף. היד אי בעי הוא מפליג מצוון, אי בעי גניב וקטיל. הרגל אי בעי הוא הולך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, אי בעי אזיל לבתי טרטיאות וקרקסאיות, בשעה שאדם זכאי הקב"ה עושה אותם שהם ברושתו שלא ברשותו, הפה גם ברוך יהיה, היד ותיבש ידו, הרגל בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם:
ויאמר לו גם אני נביא כמוך (כתוב ברמז ק"ל)" אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה מאי אחר אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו א"ל חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, א"ל מי בראש, א"ל בן ישי בראש, א"ל אי הכי לא בעינא:
ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו. מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע עינו כהות. בן רשע מיצחק ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות שהעמיד עשו הרשע. תלמיד רשע מאחיה השילוני שנאמר ואחיהו השילוני לא יכול לראות שהעמיד תלמיד רשע, ואי זה ירבעם בן נבט. ואותי השלכת אחרי גוך אל תקרי גוך אלא גיאך אמר הקב"ה אחר שאכל ושתה זה ונתגאה קבל עליו עול מלכות שמים:
וספדו לו כל ישראל וקברו אותו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב. מאי דבר טוב ר' זירא בר' חיננא בר פפא, חד אמר שבטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר שבטל פרדסיאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל: