ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז קצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ואתה תשמע השמים וסלחת. א"ר תנחום בר חגילאי אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהם של ישראל שנאמר רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. אמר ליה רב זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהתם מהגיתו לה אנן מהכא מתנינן לה ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטוב אשר ילכו בה ונתת מטר על (הארץ) [ארצך] אשר נתתה לעמך. אמר ריש לקיש שבעה רקיעים הם וכו', מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליות טללים ועים ועליות אגלים וחדרי סופה וסערה של קיטור, וכלם דלתותיהן אש שנאמר פתח ה' את אוצרו ויוצא כלי זעמו. ומנא לן דאיקרי שמים שנאמר ואתה תשמע השמים מכון שבתך: