ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז קעז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אמר ר' שמעון בן לקיש בתחלה מלך שלמה על העליונים שנאמר וישב שלמה על כסא ה' ולבסוף מלך על התחתונים שנאמר כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה, רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם. וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי קיימי, וכשם שמלך על תפסח ועזה כך מלך על כל העולם כלו, ולבסוף מלך על ישראל שנאמר אני קהלת הייתי מלך על ישראל, ולבסוף בירושלים שנאמר בירושלים, ולבסוף על מטתו שנאמר הנה מטתו שלשלמה, ולבסוף על מקלו שנאמר וזה היה חלקי מכל עמלי. רב ושמואל חד אמר זה מקלו וחד אמר זה קודו. הדר או לא הדר רב ושמואל חד אמר הדר וחד אמר לא הדר, מ"ד לא הדר מלך והדיוט, ומ"ד הדר מלך והדיוט ומלך. וישב יהודה וישראל לבטח. א"ר יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער שנאמר וישב יהודה וישראל לבטח וכתיב ויקם ה' שטן. וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואירע שם מכירת יוסף. יישב ישראל בארץ מצרים וכתיב ויקרבו ימי ישראל למות. וישב ישראל בשטים כתיב ויחל העם לזנות:

ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים. רב יהודה רמי כתיב ארבעים אלף אורות סוסים וכתיב ארבעת אלפים אורות סוסים, הא כיצד ארבעים אלף אצטבלאות היו וכל אחד ואחד היו בו ארבעת אלפים אורות סוסים:

וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר. מאי לא יעדרו דבר, א"ר חמא בר חנינא שהיו מביאין לו תרדין בימית החמה וקישואים בימות הגשמים:

ויתן אלהים חכמה לשלמה וגו' כחול אשר על שפת הים, רבנן אמרין נתן לו חכמה לשלמה כנגד כל ישראל דכתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים. ר' לוי אמר מה חול גדר לים אף חכמתו גדרה לשלמה, מתלא אמר דעה חסרת מה קנית, דעה קנית מה חסרת. עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו. ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם, ומה היתה חכמתן שהיו יודעים במזל וערומים בטייר. ארשב"ג בג' דברים אני אוהב את בני המזרח, שאין נושקין בפה אלא ביד, ואין חותכין בשר אלא בסכין, וכשנוטלים עצה אין נוטלים אלא בשדה שנאמר וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה:

ומכל חכמת מצרים, אתה מוצא כשבקש שלמה לבנות את בית המקדש שלח אצל פרעה אמר לו שלח לי אומנין בשכרן שאני רוצה לבנות את בית המקדש, מה עשה כנס כל האצטרולוגין שלו וצפו בבני אדם שהם עתידים למות באותה שנה ושלחן, כשבאו אצל שלמה צפה ברוח הקדש שהם מתים באותה שנה, נתן להם תכריכיהן ושלחן ושלח לו לא היה לך תכריכין לקבור את מתיך הרי לך הם ותכריכיהם: