ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז קעג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בגבעון נראה ה' אל שלמה. א"ר יונתן שלשה הם שנאמר להם שאל ואלו הם, שלמה, ואחז, ומלך המשיח. בשלמה כתיב בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר (אליו) [אלהים] שאל מה אתן לך. באחז כתיב שאל לך אות מעם ה' אלהיך, במלך המשיח כתיב שאל ממני ואתנה גוים נחלתך. ר' אחי בשם רשב"ן מוסיף עוד שתי מן ההגדה אברהם ויעקב, באברהם כתיב ה' אלהים מה תתן לי אינו אומר מה תתן אלא שאומר לו שאל. ביעקב וכל אשר תתן לי אינו אומר אשר תתן לי אלא שאומר לו שאל. א"ר יוחנן בשם ר' שמעון משל למלך שהיה לו אוהב א"ל שאל לך פרוקופי ואני נותן לך. אותו האוהב היה פקח הרבה אמר אם אשאל שיעשה אותי איפרכוס או דוכוס היא יוצאת בידי, אלא הריני שואל דבר שכל הדברים טפלים לו הכסף והזהב טפלים לו, אמר לו מרי הואיל והגסת לבי שאשאל לפניך שואל אני ממך שתשיאני את בתך ואעשה חתנך אמר לו חייך כך אני עושה, כך שלמה א"ל הקב"ה שאל מה אתן לך ושאל החכמה:

ונתת לעבדך לב שומע לשפוט וגו'. אפשר שלמה לא היה יכול לדון את ישראל הרי הוא אומר ויתן ה' חכמה לשלמה ויחכם מכל האדם ולא היה יכול לדון את ישראל, אלא כך אמר שלמה איני כשאר כל הדיינים של עובדי אלילים, דיין של עובדי אלילים יושב על בימה שלו דן להריגה ולחניקה ולשרפה ולסקילה אין בכך כלום, אבל אני אם חייבתי ממון נפשות אני נתבע וכה"א אל תגזל דל וגו'. וכן במשה הוא אומר איכה אשא לבדי, איפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל אדם שהוציאן ממצרים וקרע להם את הים והוריד להם את המן והגיז להם את השלו והעלה להם את הבאר ועשה להם נסים וגבורות ולא היה יכול לדון אותם, אלא כך אמר להם ה' אלהיכם הרבה אתכם על דייניהם: