ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תקא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


והלכו גוים לאורך. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן שנאמר התמלא בסכות עורו, זכה עושים לו סוכה, לא זכה עושים לו צלצל שנאמר ובצלצל דגים ראשו, זכה עושים לו צל לא זכה עשוים לו ענק שנאמר וענקים לגרגרותיך, זכה עושים לו ענק לא זכה עושים לו קמיע שנאמר התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך, והשאר פורשו הקב"ה בחומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר והלכו גוים לאורך. ירושלים אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך, ומי הוא אורה של ירושלים הקב"ה שנאמר והיה לך ה' לאור עולם. דוד רוען של ישראל שנאמר אתה תרעה את עמי ישראל, ומי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר, אברהם היה מברך את הכל שנאמר והברכו בך כל משפחות האדמה, ומי מברך את אאברהם הקב"ה שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. משה נסן של ישראל שנאמר מה תריבון עמדי מה תנסון את ה', ומי נסו של משה הקב"ה שנאמר ויקרא שמו ה' נסי:

כל צאן קדר יקבצו לך (כתוב ברמז קכ"ב):