ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תסב
אמר רבי יוחנן הוא שהקב"ה אומר לאיוב המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו, הודעתו איזה מוקמו, א"ר תנחום אנא אמרית טעמא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום משבראן עשה שלום ביניהם. ר' חנינא סגן הכהנים אומר גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית שנאמר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום וגו'. הרעישפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. א"ר אושעיהא גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו, אמר רב הונא בר חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ שנאמר הרעיפו שמים ממעל וגו' אני ה' בראתים לא נארמ אלא בראתיו. א"ר לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות והם אומרים אלו לאלו אתם בריותיו של הקב"ה ואנו שלוחיו קבלו אותנו מיד הם מקבלים אותם הה"ד תפתח ארץ כנקבה הזאת שהיא פותחת לזכר, יפרו ישע שהם פרים ורבים, וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו לתקונו של עולם ולישובו. ושחקים יזלו מים וכו' (כתוב בקהלת בפ' כל הנחלים הולכים אל היו):
הוי רב את יוצרו זה חבקוק וכו' (כתוב בתרי עשר ברמז תקס"ג):
האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצוני. משל למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והיה לו שושבין, כל זמן שהמלך כועס על אשתו היה השושבין מרצה ומפייס למלך, בא השושבין למות התחיל לבקש את המלך בבקשה ממך תן דעתך על אשתך, א"ל המלך עד שאתה מצוני על אשתי צוה את אשתי עלי שתהא זריזה בכבודי, כך אמר הקב"ה למשה עד שאתה מפייסני על ישראל יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה צוה אותם שיהו זריזים בכבודי צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי. כתיב מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, א"ל הקב"ה למשה על בני ועל פועל ידי תצוני בני נתונים בצרה ואתה עומד ומאריך בתפלה אין להם אלא ליסע ואין הים עומד בפניהם. אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. אמר ריש לקיש וירא אליהם את כל אשר עשה והנה טוב זו מלכות שמים, והנה טוב מארד זו מלכות הארץ, וכי מלכות הארץ טוב מאד, אלא שהיא תובעת דקיון של בריות דכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי:
אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, א"ר יוחנן תנאי התנה הקב"ה עם כל מעשה בראשית וכו' (כתוב ביהושע ברמז כ"א):
כה אמר ה' יגיע מצרים (ושכר) [וסחר] כוש מה כתיב אחריו אכן אתה אל מסתתר וכו' (כתוב ביחזקאל ברמז שע"ה ובמלכים ברמז רל"ו):
ישראל נושע בה' וכו' (כתוב ביהושע ברמז כ' ובתרי עשר ברמז תקע"ז):