ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז שצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


זה שאמר הכתוב ותפרעו כל עצתי, רבי יהודה דסכנין בשם ר' לוי אמר ויבן ה' אלקים את הצלע התבונן מהיכן לבראותה אמר איני בורא אותה מן הראש שלא תהא מקילת ראש. ולא מן העין שלא תהא סקרנית. ולא מן האזן שלא תהא צייתנית. ולא מן הפה שלא תהא דברנית. ולא מן הלב שלא תהא קנאתנית. ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית. ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית. אלא מן המקום הצנוע בכל האדם שאפילו בשעה שהוא ערום אותו המקום מכוסה, ועל כל אבר ואבר שהיה בורא היה אומר אשה צנועה אשה צנועה, ואף על פי כן ותפרעו כל עצתי, לא בראתי אותה מן הראש והרי היא מקילת ראש שנאמר ותלכנה נטויות גרון. ולא מן העין והרי היא סקרנית שנאמר ומשקרות עינים. ולא מן האזן והרי היא צייתנית שנאמר ושרה שומעת. ולא מן הפה והרי היא דברנית שנאמר ותדבר מרים. ולא מן הלב והרי היא קנאתנית שננאמר ותקנא רחל באחותה. ולא מן היד והרי היא ממשמשנית שנאמר ותגנוב רחל את התרפים, ולא מן הרגל והרי היא פרסנית שנאמר ותצא דינה בת לאה: