ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כה אמר ה' אל תבא בית מרזח. מאי מרזח אבל, א"ר אבהו מנין לאבל שמסב בראש שנאמר אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם, ינחם אחרים משמע, אמר רב נחמן בר יצחק ינחם כתיב, מר זוטרא אמר מהכא וסר מרזח סרוחים מר וזח נעשה שר לסרוחים:

כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים. החסד זו גמילות חסדים, הרחמים זו צדקה, א"ר אליעזר ברר' יוסי צדקה וחסד שישראל עושים בעוה"ז שלום ופרקליט גדול נעשה ביניהם ובין אביהם שבשמים: