ילקוט שמעוני/יחזקאל/רמז שעט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הנה באה ונהיתה (כתוב ברמז מ"ג):

ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר יבישראל. אמר הקב"ה לשם את כסית ערייתא דאבוך חייך שאני פורעה להם שנאמר באדין גבריא אליך כפיתו בסרבליהון פטישיהון, ר' יודן ור' הונא ר' יודן אמר בגולייהון, ר' הונא אמר במיקסיהון, וכתיב ותחתת כבודו יקד (יז) ולא כבודו ממש, וכן בני אהרן וישאום בכתנותם אמר הקב"ה ליפת את כסית ערייתא דאבוך חייך שאני פורעה לך שנאמר ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר, אמר הקב"ה להם את בזית ערייתא דאבוך חייך שאני פורעה לך שנאמר כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים: